קטגוריה: Piccola mia

המפגש עם ליאה רק מעורר בי את הרצון להיפגש כמה שיותר מהר עם אבי הביולוגי. עכשיו כשאני מניח שבל קרובה אליי, אני רוצה לבוא אליה חף מכל מה שיכול לעצור אותי מלהתמסר כולי רק לה. אני לא מתקשה למצוא את מספר הטלפון שלו במדריך הטלפון, כיוון שאני יודע את שם החברה שלו. ״אני מבקש לדבר…

אני לא מכיר את לונדון, ואין לי מושג לאן ללכת. אני עושה מה שכל תייר רגיל עושה, אני ניגש לעלוני הפרסומת שמונחים ליד דלת הכניסה למלון, ומעיין בהם. חברת האוטובוסים מנצ׳סטר באס טורס מציעה סיור מודרך בעיר שנמשך  שעה וחצי בעיר, בו מוגש משקה חם ומאפים מתוקים. ״רוצה לראות את העיר מהקומה השניה של אוטובוס…

הסיפור מתעדכן עם עליית הפרקים לאתר! בחיים, לא תמיד אנחנו יכולים לבחור את גורלנו. לעיתים, יש מי שגורלו מכתיב לנו את מה שיקרה איתנו. * אנחנו יכולים לקום ביום בהיר אחד, בלי שיהיה לנו מושג, שהיום הזה הולך לשנות את כל מה שידענו, שחיינו כבר לא יהיו כפי שהיכרנו, כל זאת בלי שאנחנו עשינו דבר.…

אני מתקשה להירדם. המחשבות הולמות בראשי. על כולן עולה המחשבה איפה בל מסתתרת, ואיך לעזאזל אני מוצא אותה. אני מרגיש שאני מאבד את שפיותי.  רק אז אני חוזר להווה, וחושב מה אני עושה עם המידע שהובא לידיעתי. בשש בבוקר אני עוזב את בית המלון, ונוסע למלון בו שוהה מסימו. אני מוצא אותו יושב בבר, אוחז…

אני מגיש למסימו את מפתחות הרכב השכור. ״רוצה לנהוג?״ אני שואל. ״בטח,״ הוא עונה, ולוקח אותם מידי. הוא מופתע לראות אותי מתיישב לידו, ולא במושב האחורי, ומופתע עוד יותר כשאני מכניס את הכתובת למכשיר הניווט שאומר מייד שזמן הנסיעה הוא תשעים דקות בגלל עומס תנועה.. ״לא חשבת באמת שנסע כעת ברכב מעל שבע שעות,״ אני…

״את רוצה לדבר על מה שקרה, על מה שגורם לך לעזוב את העיר?״ שואל אלכס. ״עבדתי כשף פרטי אצל גבר, ומיציתי. אני זקוקה לחופש. זאת הייתה שנה מאד קשה, התאונה שבה נהרגה משפחתי, והנישואים האומללים שלי. אני זקוקה לפסק זמן.״ אני לא משקרת, אבל גם לא אומרת את כל האמת. אלכס מביט בי בריכוז. ״הוא…

׳אתה חייב להתאפס מייד,׳ אני אומר לעצמי, ׳אתה חייב למצוא אותה. תחשוב לאן היא יכלה ללכת?׳ אני שולח הודעה למסימו שיגיע.  כל ההרגשה הטובה שעטפה אותי אתמול, עם המחשבה שיש עליי השגחה שמימית, עוזבת אותי. אני מרגיש נבגד.  ׳Dio Mio perche? למה דיו מיו זה מגיע לי ? הרי הראיתי לך את הערכתי, הרכנתי ראש…

״במחשבה שניה,״ אני אומר, ״תעבור דרך הבנק.״ כשאנחנו מגיעים אני מבקש ממסימו שילווה אותי. מנהל הבנק מבחין בי ובא לקראתי. אני מבקש ממסימו שימתין, ומסמן למנהל להיכנס לחדרו. ״אני זקוק למאה אלף דולר במזומן,״ אני אומר. הוא מביט עליי לרגע. ״אני צריך לבדוק כמה מזומן יש לי בכספת. זה משנה לך איזה שטרות?״ ״אני רוצה…

שלא כהרגלי, אני לוקחת את הנייד הישן שלי איתי, בתקווה שעורך הדין לאונרדו ישלח לי מייל. אני מכינה לבוס את ארוחת הבוקר, ומחכה שהוא יודיע לי שהוא רוצה לאכול. בינתיים אני נכנסת למזווה, ובוחנת את המלאי, למרות שאני יכולה לומר מה יש בו מתוך שינה. ״תקרא לבל, ותאמר לי שאני רוצה לאכול,״ אני שומעת את…