תגית: והימים ימי מלחמה

אני נכנסת לפאב. לוקח לי זמן מה לראות את הנעשה בתוכו. הוא מסוג המקומות האלה שמעדיפים להתנהל עם תאורה מינימלית, מתוך אמונה שזה יוצר אווירה רומנטית. המקום קנה לו שם של מקום בו נולדים זוגות. “מי צריך את אפליקציית ההיכרויות אם יש את בר בר-לב?" אמרה לי אמירה כשהזמינה אותי להצטרף אליה. אין  לי כח…

ואז נחתה עלינו בהפתעה מלחמה, מלווה במעשים שלא יעלו על הדעת,  בהרבה דם וכאב בלתי נגמר. לא נשמתי. המילים בעטו בי, אבל לא הייתי מסוגלת לכתוב אותן. ידעתי שאני חייבת, למעני ולמענכם, לאסוף את עצמי, ולחזור לכתוב. מהמקום הזה נולדה הקטגוריה והימים ימי מלחמה… סיפורי אהבה שכולם מתרחשים בארץ על רקע המלחמה. קריאה נעימה! שלכם,…

דווקא כשחשבתי שהכל מסתדר לי בחיים, כשסוף סוף אני יכולה לנשום, הגיעה השבת השחורה וטרפה את כל הקלפים. לא יכולתי להאשים את ערן על שהודיע לנו במייל שהמשרד סוגר את שעריו. נכון שהשתדלנו לתפקד כל החודשים האלה בלעדיו בעודו לוחם בעזה, ואמרנו לו שאנחנו מוכנים שיקטין לנו את המשכורת למינימום, אבל כל זה לא היה…

את העולם הפיננסי אני מכיר מילדותי. אין לי זכרונות מאבי שאינם קשורים לדיבורים על מניות, קניתן ומכירתן, תאריכי דיוודנדים, פיצולי מניות ומה לא. ככה זה כשאביך הוא בעל חברת ענק להשקעות. זה לא שהוא ישב ולימד אותי איך מתנהל העולם הפיננסי, אלא תמיד כשהייתי בסביבתו, ולא משנה מה היו הנסיבות, הוא דיבר רק על הנושא…

"מה אני אמור לעשות?" אני שואל את עתליה המזכירה שלי. "אני לא יודעת מה לענות לך. כפי שאמרתי לך יש מחסור בכח אדם. ניסיתי להתקשר לכל מי שברשימה, אבל אף אחד לא יכול להגיע," היא מושכת בכתפיה, תוך שהיא לועסת מסטיק בקול, מנפחת אותו לבלון, ומפוצצת אותו. עתליה מחטטת בתיקה דקה ארוכה, לבסוף היא שולפת…

פרק 1 – פורסם ב- 14.2.24 פרק 2 – פורסם ב- 21.2.24 פרק 3 – פורסם ב- 28.2.24

"אתה מושלם בעיניי," היא אומרת ונרדמת. אני מרגיש שפעימות ליבי חוזרות לקיצבן הרגיל. זו הפעם הראשונה שאני חושף את עצמי כך לפני אישה, מאז אותו יום שהבנתי שהזוגיות שלי עם אימו של טל הסתיימה. * "אני מצטערת רן, אני לא מסוגלת להסתכל עליך," אמרה לי מי שהייתה אישתי. "אני בטוח שהיה לך נעים יותר לו…

יום שישי אני מגיע לבניין. היום יום שישי וכולם מסיימים מוקדם. חלקם ממהרים לצאת לפני הזמן. מעולם לא הערתי להם על כך, ולכן אני שותק. אני שומר את המידע הזה לעצמי למקרה הצורך. אני נכנס לבניין. שרון, מנהל האחזקה שלי, הזכיר משהו בקשר לגינון הפנים של הבניין. זה היה כשהייתי בחיפה, ולא הייתי כל כך…