מחבר: Bar Avidan

קרה, שבימים הרחוקים ההם, עוד בטרם התהלכנו יחפים על שפת הימים, התחלת ללמוד את קשת הצבעים שלי. את האדומים, הכחולים וכל השאר. התפלאת לראות, כמה כולם מבחינים בשינוי. הרי מה לך ולזה? מאז, התחלת לבחון בי מה השתנה. לבסוף כבר שאלתי. "אתה אוהב?" היום בלי שאשאל, אמרת על הלבן הבתולי: "זה בהחלט עושה לי את…

הרבה סודות רוחשים פה מתחת לפני השטח. חלקם מגיעים אליי מחוץ לעיניכם. עליהם אני שומרת מכל משמר. אני כותבת את רגשותיי. אם הם מיועדים לעיניים מסויימות, הן יודעות זאת, מזהות זאת כשלהן. יש מי שמשתמש בהן לצרכיו, אומר שלו הן נועדו. האמת? המילים שלי נועדו לכולכם. בשעה שיצאו מכאן, הן כבר לא שלי. אם אתם…

לא יכולה לתאר עד כמה הצלילים האלה נוגעים בי עמוק בנשמה.   כן, גם לי אשת המילים, לפעמים חסרות המילים. בר

רבים מקשרים את האדום עם האהבה. (לב אדום..) יש בו באדום הרבה גוונים של תשוקה.   אני אוהבת את הורוד. דווקא את זה העתיק יותר.   כאשר בחרנו צבע לאתר היה לי ברור שאני לא רוצה אדום, למרות שבתכנים שלי יש לא מעט נגיעות אירוטיות, תשוקות בוערות בין גבר ואישה.   תחילה בחרתי בוורוד. באותה…

והאגו תמיד מתרומם, והמילים לא תואמות את המעשים. אנשים משקרים את עצמם. לא מתוך חוזקה, אלא כדי להאדיר עצמם על חשבון אחרים. לא קונה את זה. לא משחקת במשחק הזה. ואתה האוויר הנקי שלי, כמוך יש רק אותך. בר theeverylastdetail.com #

החיים בנויים מרגעים כל כך שברירים, שכל משב רוח קטן יכול לטלטל אותם בחוזקה. אני חושבת שזה בכלל פלא, שבסופו של יום, הכל בהם מסתדר. בדיוק כמו שאתה ואני בסוף מתמזגים לפאזל מושלם. ב.א

יש כל מיני שברים.   כאלה שמתנפצים ברעש גדול.   לעיתים פוצעים, מדממים, אפילו עד מוות.   יש שנסדקים לאורך זמן.   את לא מופתעת כשאת רואה את השלם, מתפרק לרסיסים.   ויש כאלה שקורים בשקט. בדממת מוות. שאת עומדת מולם נטולת כח להגיב.   הם מרוקנים אותך מכל מה שהיה בך. כל הכוחות, כל…

העיניים קוראותאת המילה הכתובה. לא כל אחדיכול לקרוא את הלב. לשם כך צריךיותר מדמיון. לשם כך צריךלהרגיש אותופועם אצלך. ב.א.

הוא מחפש את עצמו במילותיה. כמה מופתע הוא לראות שהוא קיים שם הרבה לפני שהיה קיים בעולמה. ב.א.