מחבר: Bar Avidan
-
למענך 12 – קליע אחד
"אני מבקש שתאמרי לי את שמו," אומר לי הבוס. למרות שאני יודעת את שמו, אני לא מוכנה שדמו יהיה על ידיי. "אני חושבת שמי ששלח אותו לאבי אמור לדעת את שמו," אני מעמידה פנים שאין לי מושג, מה שהגיוני בהתחשב בעובדה שהיא ילדה קטנה. הבוס פונה לאנשיו. אחרי שיחה קצרה באיטלקית שהוא מנהל עם אנשים…
-
דם נדיר 23 – לילה לבן
גשם זלעפות מכה על האדמה. למרות המרחק הקצר מפתח בית החולים לרכב שלי, אני נרטב עד לשד עצמותיי. השיער שלי דבוק לראשי, וכך גם הבגדים שלי. אני מרגיש כאילו החלוק הוא חלק מעורי, וכי לעולם לא אוכל להסיר אותו מעליי, שלא לדבר על הנעליים שהן ספוגות במים. אני מפנטז על הרגע שאכנס לדירתי ואתפשט. הדרך…
-
במבט שני 13- ריח של קפה טרי
“אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהירשתי לעצמי לשחרר שליטה, ולהתרכז רק בעבודה שלי. לא משנה כמה דחוף היה לי לסיים פרויקט, סופי תמיד באה ראשונה. שלא תחשבי לרגע שאני מתלונן. סופי ילדה מדהימה, ומעולם לא הרגשתי שהיא מונעת ממני לעשות דברים, או מעיקה עליי. אני לא יכול להסביר לך למה, דווקא איתך שאני…
-
למענך 11 – בגוב האריות
איש במעבדה הפרטית שאליה נשלחה בדיקת הדם של מר אדוארד ג'ונסון בן הארבעים, לא ידע של מי הן באמת מבחנות הדם, כשם שלא ידע מאיזה בית חולים הן נשלחו. הדבר הנוסף היחיד שניתן ללמוד היה ששמו של הרופא שלקח את בדיקות הדם הוא ג'ון דה מונטבלאן. אם מישהו ינסה למצוא את הרופא ברשימת הרופאים בחוף…
-
דם נדיר 22 – דיבורים על חתונה
אני מחייך כשאני רואה את שמה של אימי על הצג. יום שבת היום, שעה שאנשים נורמליים מנצלים את העובדה שכעת סוף שבוע, אבל לא היא. עוד לא שבע בבוקר והיא כבר נותנת לי הוראות. "אני דורשת שתתגלח, לפחות תקצץ את הזקן שלך שתראה מסודר, ותלבש בגדים מחוייטים, לא איזה בגד ספורט מקומט," היא פותח את…
-
עט נובע (הסיפור כולו… בכתיבה)
הסיפור מתעדכן עם עליית הפרקים לאתר! מילים של פניקס מילים של אבלין פרק 1- כל אחד וחלקו 30.10.25 פרק 2 – תחילת המסע 7.11.25
-
משחקים מסוכנים
כמעט תמיד לא קיים שחור מוחלט, כשם שלא קיים רק לבן טהור. בכל אחד משניהם יש, ולו רק טיפה אחת מהשני. * ביניהם, יש קשת רחבה של צבעים, חלקם אפלים, וחלקם מלאי אור. * כאשר שני העולמות נפגשים, הם לעולם לא יהיו יותר מי שהיו, זה יוכתם מזה, וזה מהאחר. 💗 בר אבידן
-
Piccola mia (הסיפור כולו…כתיבה)
הסיפור מתעדכן עם עליית הפרקים לאתר! בחיים, לא תמיד אנחנו יכולים לבחור את גורלנו. לעיתים, יש מי שגורלו מכתיב לנו את מה שיקרה איתנו. * אנחנו יכולים לקום ביום בהיר אחד, בלי שיהיה לנו מושג, שהיום הזה הולך לשנות את כל מה שידענו, שחיינו כבר לא יהיו כפי שהיכרנו, כל זאת בלי שאנחנו עשינו דבר.…
-
במבט שני 12 – ארוחה משפחתית
אני שקוע בעבודה ולא שם לב לזמן שעובר. ההספק שלי הוא עצום, בעיקר כשאין טלפונים שמפריעים לי תוך כדי עבודה. מידי פעם אני שולח את החומר לענן שלי, וממשיך לעבוד על ההצעה. "תראה דאדי, אני כבר יודעת את כל העמידות," אומרת סופי שמתפרצת לחדר. היא נעמדת מולי, ומדגימה לי את מה שלמדה. "ותראה את האצבעות…
-
דם נדיר 21 – מתחדש
"אולי תבואי אלינו היום?" שואלת נעמי, שתינו זקוקות להתאוורר אחרי מה שקרה עם הילדה הקטנה, ורוי אמר שהוא יעבוד הלילה מחדר העבודה שלו." "אני מודה שלקחתי את זה קשה. המחשבה על ההתעללות שעברה, שברה את ליבי," אני אומרת לה. כמובן שאני לא מזכירה במילה את הזכרונות שעלו לי, והגעגועים שהציפו אותי. "אם כך סיכמנו, בואי…