מחבר: Bar Avidan

אני רוצה לשוב לחפש מקום לינה ללילה כאשר אני פוגשת את אקארי שלמדה איתי. * את אקארי היכרתי ביום הראשון ללימודים. היא הגיעה לניו יורק בגיל צעיר מאד. האנגלית בפיה הייתה מושלמת, אבל המראה שלה מסגיר את מוצאה. "מה פרוש שמך?" שאלתי אותה בסקרנות. "אקארי הוא יסמין לבן," היא חייכה אליי בביישנות. סיפרתי לה שאבי…

אנחנו מסיימים לשתות את הקפה, ואני לוקח את אימא לקניות. "היום ניסע בג'יפ שלי," אני אומר לה. "אבל הוא לא מותאם לנכה כמוני," היא אומרת בעצב. "את מזלזלת בכח שלי?" אני מרים מולה גבה. "לא התכוונתי לפגוע בך," היא אומרת נבוכה. "אני חושב אימא שהגיע הזמן לשינוי. אני מניח את ידי האחת מתחת לברכיה, מבקש…

למרות מילות ההרגעה שאמרתי לאודרי, אני מבינה שהגיע הזמן שאדבר עם קטלינה. אני מבקשת מבילי שתביא לי את התיק של האירוע, בו ביקשתי ממנה שתתייק צילומי מסך של השיחות שלה עם קטלינה, כולל הצעת המחיר שלנו והאישור שלה. "כשיש לך דקה אבקש לדבר איתך," אני אומרת לקטלינה באיפוק. "אני באמצע חגיגת יום ההולדת של בני,…

אני מסיימת את יום העבודה בשעה שבע בערב, זאת לאחר שהמחליפה שלי אחרה בשעתיים. "את מבינה כמה את חיונית כאן?" שואל אותי פרופסור בלאו, לפני שאני עוזבת. השמועה על התינוק שעבר החייאה על ידי נישא בפי כל, ואני זוכה להערכה מצד עמיתיי, כמובן חוץ מד"ר אלכס קימברלי, שתמיד חייבת לומר משהו לא חיובי. * "את…