מחבר: Bar Avidan
-
לא מייפה את העולם 6 – אין רגע דל
פרופסור וייטמן קורא לי לחדרו. אני רואה שד"ר הדסון בדיוק יוצאת בפנים חתומות. "את בסדר?" אני שואל. אני תוהה האם הוא נזף בה. משהו השתנה בה מאז שהיא חזרה מהנסיעה. היא נראית מאוד מוטרדת. אני רוצה לומר לה שאני כאן עבורה. הקירבה אליה מאד מסעירה אותי. "אני מבין שלהיות בוועדה להפסקת הריון הוא מעמד לא…
-
הבוס
הריח שלך מטריף לי את הגוף," הוא אומר לי, כשאני מתיישבת מולו בישיבת עבודה. אני רותחת עליו! מזה זמן אני מרגישה שהוא משחק איתי, מספר לי סיפורים שאני בספק אם הם נכונים. אבל המשפט הזה, הוא כבר חציית גבול. אני רוצה לשאול אותו אם הוא שכח שהוא הבוס, ואני העובדת שלו. אני כל כך רותחת,…
-
דמעותיה של דריה 14- תמונות בחדר העבודה
הדבר ששבר אותי יותר מכל, היה המבט של אגם כשאמרה לי בשקט שהיא רעבה. הרגשתי שבגדתי בה. אני משכיבה אותה לישון כשהיא כעת שבעה ומנומנמת. "אימא מצטערת," אני אומרת לה. אגם כורכת את זרועותיה סביב צווארי. "אגממי א'בת אימא," היא אומרת ונותנת לי נשיקה. "אימא אוהבת אותך המון," אני אומרת ונשכבת לידה. "אימא את חושבת…
-
מילים של אהבה
פרקי השבוע לקריאה נא ללחוץ על התמונות קטגוריית: משחקי הבקבוק לא מייפה את העולם פרק 5- נחש שחור גדול הקישור לכל פרקי הסיפור קטגוריית: סיפורים בהמשכים 2025 דמעותיה של דריה פרק 14 -כריך עם שוקולד הקישור לכל פרקי הסיפור פרי מתוק פרק 4 – לא בזמן המתאים הקישור לכל פרקי הסיפור קטגוריית: משחקי המהג'ונג לא…
-
לא מתפשר 4 – כבוד השופט
"ניסיתי לעבוד על הנתונים של חברת ההייטק. משהו לא מסתדר לי," אני אומר לה ומראה לה את המסך שלי. היא מביטה על המחשב במבט מרוכז. 'איזה טמטום,' היא ממלמלת, אני המום מהתגובה שלה, ורוצה לגעור בה, אבל אז היא ממשיכה לדבר. 'לפחות אני מקווה שזה טמטום, ולא מעשה שנעשה בזדון.' "את יכולה להסביר על מה…
-
לא מתפשר 3 – שיחות מעיקות
כיוון שאין אפשרות לעבוד בבניין, אני הולכת הביתה. אני עוברת בדרך בחנות הספרים במגדל הנהר. רוז, חברתי מילדות מנהלת את החנות, והיא ממהרת לקראתי כשהיא רואה אותי. "מה את עושה פה בשעה כזאת?" היא מתפלאת. "יש הפסקת חשמל בבניין בו ממקום המשרד שלנו, ולא רק. אני שמחה שבאזור הזה החשמל פועל," אני משתפת אותה בסיבה…
-
-
פרי מתוק 4 – לא בזמן המתאים
אני חושבת כמה זה אירוני שהשמים אפורים כל כך, ורוח חזקה נושבת, אבל אף טיפת גשם לא יורדת, מה שלא אופייני ללונדון בעונה זאת. כל הדרך למרפאה של קייט אני ממלמלת ' בבקשה שאני טועה.' "את בדרך?" שואלת קייט, שמתקשרת אליי. "אני עוד חמש דקות אצלך," אני עונה לה. "ד"ר יורק אמר שהוא חושב שאת…"…
-
דמעותיה של דריה 14- כריך עם שוקולד
אני מתקשה לעצור את דמעותיי מול המילים של גל. 'אתה ממש שמח שחזרתי,' אני ממלמלת, 'אתה כל כך שמח שלא יכולת לסבול אותי במיטה שלך. בדיוק כמו שלילך אמרה כסיפרה על בעלה שחזר מהלחימה בעזה, ועל איך הכל ביניהם נשבר. עכשיו אני יכולה לחשוב יותר בבהירות. אני יודעת שמה שעליי לעשות, הוא לעזוב. אני לא…
-
לא מייפה את העולם 5 – נחש שחור גדול
אני יוצאת מחדרו של פרופסור וייטמן, כאשר ד"ר דוסון עומד להיכנס. "את בסדר?" הוא שואל. אני מישירה מבטי אליו. יש משהו מאד סוער בעיניים שלו, משהו שאני מתקשה לפענח. "כן," אני עונה ומתלבטת האם לומר לו שאספר לו אחר כך, "אני מחכה ד"ר דוסון," נשמע קולו הרועם של פרופסור וייטמן. "הוא במצב רוח זועם?" שואל…