מחבר: Bar Avidan
-

בחירת הגורל 10 – שיחה משפחתית
“אני מבינה שקורים דברים בבית ברייטלינג. את יכולה להסביר לי איך את קשורה לסיפור הזה?״ שואלת אימא. אני שותקת. ״את לא בקשר עם אינה כבר עשר שנים, למה היא מספרת לי שאת יצאת מחדר השינה שלו?״ אימא לא מרפה. אני עדיין מתלבטת איך להגיב. ״אני לא מאמין לדבריה של אינה, אני מכיר אותך היטב,״ אומר…
-

מילים של אהבה 22.10.26
לקריאה לחץ/י על התמונה. פרקי השבוע 💗קטגוריית: משחקי הבקבוק💗 הורדת ידיים פרק 15 – קוביית שוקולד הקישור לכל פרקי הסיפור בחירת הגורל פרק 10 – שיחה משפחתית הקישור לכל פרקי הסיפור 💗קטגוריית: משחקים מסוכנים💗 אם אתם מחפשים סיפורי מאפיה, עם תאורים של גברים אכזריים, נטולי רגש, שאוהבים לשחק עם נשים, להשפילן, ולכפות עליהן סקס אלים,…
-

הצורך בשליטה 13- לעיני כולם
אני מודה שאני מאוכזב לראות שג׳ורג׳י לא הגיעה. אני בודק באובססיביות את הטלפון שלי לראות אם היא שלחה לי הודעה, אבל אין אפילו מילה אחת ממנה, אפילו לא התנצלות שהיא לא יכולה לבוא, כלום. השעה כבר חמש, והמאמן מודיע לנו מה סדר ההופעה במשחק. בהגרלה שנעשתה בין שני המאמנים, נקבע שאנחנו מופיעים שניים, מה שנותן…
-

חרטה 5 – מתחדשת
״באיזשהו מקום קיוויתי שהכל יסתדר, ותחזרי. לא האמנתי שסתם נעלמת,״ אני אומרת. ״ביום שילדתי, שון הגיע לחדר הלילה,״ מתחילה אמיליה לספר, ״כשתיאו נולד אפילו לא זכיתי לראות אותו, שון לקח אותו, הניח עליי בקשה לגירושין, ונעלם בזמן שהצוות טיפלו בי. שון שמח כשנודע לו שאני בהיריון, אבל אחרי זמן קצר הוא התחיל להתרחק, להעדר שעות…
-

הורדת ידיים 15 – קוביית שוקולד
כל המשתתפים במשחק מביטים על מיה בריכוז. ״חווינו יחד טראומה. כל אחד מאתנו התמודד איתה אחרת. הוא בא מבית אמיד, ויכול היה להרשות לעצמו מטפלת צמודה. ואני לא רק שלא קיבלתי עזרה, הייתי צריכה לתמוך בו. אם יש משהו שלמדתי על נפגעי טראומה, הוא שאחת הדרכים לשחרר את הכאב, היא באמצעות פעילות מינית. אני לא…
-

חרטה 4 – מחרוזת פנינים
ן אני חוזרת הביתה בדיוק בזמן שסופי מתעוררת ודורשת לאכול. זאת הפעם הראשונה מאז שהיא נולדה, שאני מרגישה שאני כבולה, כיוון שהמחשבות שלי נתונות לליין סופיה. אני יודעת שההזדמנות שניתנה לי היא נדירה, ועומדת לגרום לקריירה שלי לזנק עוד יותר. ובכל זאת, אני נושמת עמוק ומתרכזת כל כולי בסופי. ״את ילדה כל כך טובה,״ אני…
-

הצורך בשליטה 12- חולצה מספר עשרים ושתיים
“כמה פעמים אני עוד אומר לך זאת. מספיק עם הדרמות שלך ג’ורג’יה. הגיע הזמן שתתנצלי, ותחזרי הביתה,’ אומר ניק. אני רואה שנולן נדרך, ומניחה את ידי על שפתיו כדי למנוע ממנו לדבר. “מעניין לאיזה בית אתה רוצה שאחזור?” אני מתעלמת משאר חלקי המשפט ההזוי שלו. “כי זה דווקא אבא שלי שרכש לי את הדירה בעיר,…
-

הורדת ידיים 14 – משחקי הבקבוק
״מיה, הונג קונג התקשרו,״ אומרת לורי שנכנסת במפתיע לחדר, ״הם מבקשים שתתחברי אליהם.״ היא רואה שפארקר עומד קרוב, קרוב מדי, ומסתכלת עליי במבוכה. אני הולכת להתיישב על כיסאי, ומפעילה את המחשב על שולחני. ״זה ממש מוזר, כמעט חצות בהונג קונג, קרה משהו שאני לא יודעת עליו?״ אני שואלת. לורי מסתכלת עליי ועל פארקר שעדיין לא…
-

בחירת הגורל 9 – כרטיס טיסה
הבנים אוכלים בתאבון רב את המרק ומבקשים תוספת. אנסטסיה לוקחת את הקערה, ואני ממהר לקום. ״הגיע הזמן שהם ירגישו שיש להם משפחה,״ אני אומר לה בשקט. ״אני אעשה הכל למענם,״ היא אומרת, ומגישה לי את הקערה של אלכס. אני לא בטוח אם היא הבינה מה אני אומר לה בין המילים., אבל אני מסתפק בהבטחה שלה.…
-

הורדת ידיים 13 – קרה כקרח
פארקר נשכב לידי, מושך אותי אליו. עיניו בוערות לתוך עיניי. ‘תהיי אמיצה,׳ אני פוקדת על עצמי. אני רואה את השאלה בעיניו, השאלה שהוא לא שואל בקול. אני נדה בראשי לחיוב. ״הבנתי נכון? אני צריך שתאמרי לי שאת רוצה,״ אומר פארקר באיפוק, ״מתוקונת שלי, אני בסערה גדולה בגללך, ואם את לא מוכנה, אני אלך לקרר את…