בר אבידן -מאמינה באהבה

קטגוריה: והימים ימי מלחמה

  • בזמן הכי לא צפוי

    בזמן הכי לא צפוי

    המלחמה הזאת הגיעה ממש לא בזמן. לא שיש זמן מתאים למלחמה. אלא שכאשר אתה אחרי כמעט יממה ללא שינה, אתה מתקשה מאד לתפקד. אני מרים טלפון אליה. "איפה את?" אני שואל. "אני בבית, איפה אני יכולה להיות בשעת בוקר כל כך מוקדמת בשבת?" היא שואלת בטון הכי תמים שהיא  מסוגלת. היא רק שוכחת שאני יודע…

  • יממה, קצת פחות

    יממה, קצת פחות

    10:00 בבוקר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מידי יום אני מבריקה את הבית, דואגת שהמקרר יהיה מלא בכל הדברים שהוא אוהב, אופה עוגות שהוא אוהב, ומחלקת אותן לשכנים ולחברים, כשאני מבינה שהוא לא יבוא. "איפה את?" הוא שואל. הוא נשמע מאד עייף. "בארץ החלומות. חולמת שאתה פה, זרועותיך מקיפות אותי ואני נבלעת ביניהן,"אני…

  • ריקוד חייה

    ריקוד חייה

    "אני מצטער קים," אמר לי בעל הבית שלי, "תאמיני לי שאני עושה זאת בלב כבד." אני מנסה להבין מה קרה. אני משלמת תמיד את שכר הדירה כמה ימים לפני הזמן. האם יתכן ששכחתי לשלם החודש? “אנחנו זקוקים לכסף, כעת כשהוריי עוברים לדיור מוגן," הוא ממשיך להתפתל מולי, ואני חושבת בכמה כבר אפשר להעלות את שכר…

  • את היא הבית

    את היא הבית

    בינינו, איזה גבר לא מפנטז על אישה צעירה ויפה, שתספק את כל תשוקותיו? הייתי עייף מהחיים שלי. התקשורת בינינו עסקה בעניינים של הבית. אני הירבתי להאריך בשעות העבודה, וכשהגעתי הביתה הייתי עייף וגם היא. למי היה ראש למשימות של 'תעשה לי טובה, אתה יכול לעבור בחנות הנוחות בתחנת הדלק ולהביא חלב? הייתי בקניות וזה פרח…

  • לא כזה

    לא כזה

    אני לא אחד שסתם קוטף נשים זרות בברים. אני מאמין שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה ואין טעם שאתאמץ. אני יודע מה ערכי, ומודע לעובדה שנשים נמשכות אליי. שלא תבינו מכך שיש לי בעיה לפרוק את תשוקותיי עם מישהי שלא אראה שוב. מה גרם לי להרגיש שאני חייב לגשת אליה? אולי כי יש בה משהו…

  • ללא היסוס

    ללא היסוס

    זו הייתה החלטה קשה ביותר, ועדיין לא היססתי לבצע אותה. כאחת שלומדת בבית הספר לרפואה, היה ברור שאת הדברים אני מנתחת בעזרת ההיגיון ולא הרגש. זה לא שחסר לי רגש, יש לי בשפע ממנו, ואני אפילו כותבת אותו למגירה. אני גם לא חנונית שהעולם שלה סובב רק סביב העולם המדעי. יש הרבה דברים אחרים שמרגשים…

  • בחירת הגורל

    בחירת הגורל

    לונג איילנד, ניו יורק הראשון שעולה לי בראש כשנודע לי על מה שקרה בארץ, הוא דיוויד. אני מתקשרת אליו. "מה את רוצה ממני גייל?" הוא אומר במכוון את שמי האנגלי למרות שביקשתי ממנו שלא יקרא לי כך אף פעם, "יש לי חברה." אני רוצה לענות, אבל לפני שאני מספיקה להשחיל מילה הוא מנתק את השיחה.…

  • ספירה לאחור

    ספירה לאחור

    אומרים שכאשר נולד תינוק ובאים לקרוא לו בשמו, ישנם שלושה שותפים לבחירה, האב, האם, והקדוש ברוך הוא שעומד ביניהם. אבי רצה לקרוא לי שרה פרידה. אימי התעקשה על השם טובה. "תראה את פניה של התינוקת, כמה טובות הן, וגם, יש בשמה אותיות משמו של הבעל שם טוב," היא ניסתה לרכך את בחירתה בשם זה. למורת…

  • החושך לפני הזריחה

    החושך לפני הזריחה

    אדם בנוי מרגשות. אם הם קפואים בו, הוא חי בחסר, הוא חי בחשיכה. מגע גוף אל גוף חיוני לנו כאוויר לנשימה, מגע לב אל לב, חשוב לא פחות. ב.א. © "איך את?" הוא שואל אותי. אני רוצה להתפרץ עליו ולאמר לו שיש עולם שלם מחוץ למשרד שלו, ואיך הוא חושב שאני אמורה להרגיש כשהבן שלי…

  • מזכרת

    מזכרת

    בזמן שכולם יוצאים לחגוג את יום העצמאות, אני מתקשה לשמוח. כל שנה שעוברת, יום הזיכרון קשה לי יותר. אני לא יודע אם אלה רגשות האשם, או המראות שמתעוררים לחיים סמוך ליום הזה. במשך השנה אני מצליח להשכיח ממני את המחשבות המטרידות, את התהיות מה יש בי שגרם לי להישאר בחיים, ולחבריי לא. אני כבר לא…