קטגוריה: משחקי הבקבוק

הסיפור מתעדכן עם עליית הפרקים לאתר אינה אחותי לא שמחה, בלשון המעטה, כשהתחלתי ללמוד באותו בית ספר תיכון, בו למדה. ארבע שנים מפרידות בינינו, ורק העובדה שדילגתי על כיתה אחת, גרמה לכך שהצטרפתי לתיכון כשהיא הייתה בכיתה הבוגרת. למרות שלא הגעתי לתיכון עם חברי מבית הספר היסודי, השתלבתי מיד בחברה, והייתי מאד מקובלת, גם בקרב…

2026 אני עומדת מול תרשים קומת חדרי התצוגה במוזיאון, ומנסה להחליט היכן תתלה כל תמונה.יש משהו לא הגיוני בתמונות שבחרה מייגן להציג בתערוכת אומנות צעירי ניו יורק. אמנם הוקצה לי אולם משלי באזור נפרד מכולם, ולכאורה אין לי קשר לשאר המציגים בתערוכה, אבל מנהלת המוזיאון לאומנות, מיס דיאנה סטיל, פנתה אליי בבקשה שאעזור לה לארגן…

אני עומדת מולו המומה, ומנסה לעכל את המילים. ״מה זאת אומרת אתה חופשי לאהוב? מה השתנה בשעות האחרונות?״ ״הכל מיי לאב,״ הוא עונה בחיוך. אני מתעלמת מכך שהוא קורא לי מיי לאב, ומתעקשת להבין מה קרה. * ״מה קרה שהחלטת לקעקע את שמה של אשתך על זרועך?״ שואל אותי דינו המקעקע, בזמן שהוא מניח לפניי…

הסיפור מתעדכן עם עליית הפרקים לאתר! האגדה מספרת, פרולוג/פרנצ׳סקה 27.2.26 פרולוג/ שון 27.2.26 פרק 1 – שלא מרצונה 6.3.26 פרק 2 – לילה ראשון 13.3.26 פרק 3 – טריקת דלת – 20.3.26 פרק 4 -חזרה לשגרה 27.3.26 פרק 5 – רוחות חדשות 3.4.26 פרק 6 – רכוש האוניברסיטה 10.4.26 פרק 7- פגישות 17.4.26 פרק 8…

 בדרך חזרה אנחנו עוברים דרך מרכז קניות. ״כאן אני נוהג לערוך קניות,״ הוא אומר. אני מאותתת ופונה לתוך מרכז הקניות. אני נוסעת לאט, ומרוכזת בנהיגה, גם כי אני לא נהגתי זמן רב, וגם כי אינני מכירה עדיין את הסביבה. בזווית עיני, אני רואה שהוא מחניק חיוך. ״אני נהגת כל כך גרועה?״ אני שואלת. ״מאיפה באה…

אני מרגיש טוב יותר אחרי המקלחת, ואפילו הצלחתי לאכול מעט מרק. אלא שזה לא לאורך זמן. שוב אני מרגיש את הצמרמורות בכל גופי ועוצם את עיניי. למרות המרחק בין חדר השינה שלי לחדרי הילדים, אני שומע אותם ברקע. אין לי מושג מה השעה, אבל אני מניח שהם אחרי ארוחת ערב, כיוון שהם מתכוננים להתקלח. ״בואו…

השיחה עם שון היא קרן האור היחידה בחיי כרגע. אמנם שידרתי שהכל בסדר, אבל אני במערבולת רגשות אחת גדולה. השיחה עם דניאל השאירה בפי טעם מר, ואני לא בטוחה שאני יכולה להאמין למה שאמר לי. יותר מזה, אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלו, כעת כשהבין שהוא לא יוכל לכפות עליי לעבוד במסעדה. ויותר…

כשעמיתיי עוזבים, הופ מסתובבת לאחור וממשיכה לישון. אני מניח שהיא חשבה שאמרתי לה שתבוא לישון איתי רק כי הם היו שם, ולא כי באמת רציתי הלילה לישון איתה. היא נראית מוטרדת, אבל אני לא רוצה להעיר אותה. אני נשכב על הספה השניה, אבל לא מצליח להירדם.  מחשבותיי נסובות עליה. אני יודע שעבר עליה יום מאד…

אני מרגיש עדיין את האדרנלין בגוף שלי וחושק שיניים. עדיף שלא אענה לה כעת. עם זאת יש צדק בדבריה. "אני אתקשר ואסביר למריה מאוחר יותר," אני עונה לה לבסוף' ופונה לחדר השינה. היא הולכת בעקבותיי. אני מתיישב על המיטה. כל מה שאני רוצה כעת הוא שהיא תעזוב אותי בשקט, אבל לא רק שאיננה נותנת לי…

 ״אני לא יודעת איך אמך בכלל חשבה לשדך אותה לגבר כמוך,״ אומרת הארוסה של דניאל דיאנג'לו, ״היא הרי לא מגיעה לקרסוליים שלך.״ ״את צודקת,״ אני אומרת, ומשפילה את עיניי לרגע, ״לפחות כעת הוא מצא את האחת המתאימה לו ככפפה ליד.״ כמובן שאני לא מציינת את העובדה שעברו מאז לא מעט שנים. ״את משיקגו?״ אני מתעניינת.…