תגית: בר אבידן

ארוחת הערב מאחורינו, הבית מאורגן.נכנסים למוד לילה.שקט נופל על הבית. אני לובשת חצאית טריקו ארוכה,וגופיה מתחתיה. אני פורסת את השטיח הוורוד עם הפרח הלבן על הריצפהומפעילה את ערוץ הכושר.אומרים -"נפש בריאה בגוף בריא." אני יורדת על ברכיי ושולחת רגל ארוכה לאחור,על פי הוראת המאמנת בטלוויזיה.אני מרגישה את שולי החצאית גולשים במורד הרגל,נעצרים לפני שמגלים את…

נכתב היום לפני שנה…   18 במרץ 2020 ·     *   תרגיל בכתיבה ברוח התקופה…   "איך אני אכתוב עכשיו?" אני שואלת אותו, "קשה לדמיין דברים כשהכול נראה לא מציאותי."   הוא מתקרב אליי, נותן לי להיעטף בריח של גבר שיצא הרגע ממקלחת וכולו נודף ריח של מי הגילוח שלו.   הוא מביט…

? אמצע חודש מרץ ויותר. כאן בצפון אמריקה אנחנו כבר בשעון קיץ אם כי ימי השלג עדיין כאן. פעמי האביב מורגשים בחוץ. וחיות הבר שנמצאות בשפע מסביבנו כבר מתכוננות לקראתם. הקורונה עדיין מורגשת בכל מקום. אמנם אנחנו כבר לא בצו של להשאר בבתים, אבל נוהגים כאן משנה זהירות והאזורים מצפון למקום מגורי נכנסו לסגר. היום…

* בימים האלה יש וקשה לפנטז אהבה. ואני, כל מה שאני צריכה זה לעצום עיניים, לקרוא לך לבוא אליי. השאר נעשה מעצמו. הזיכרון של הריח שלך כל כך קרוב אליי, שמשכר את חושיי. וככל שעפה עם הדימיון אני יכולה להרגיש אותו. את מי הגילוח שלך שטרחת לשים בשבילי מעורבב עם ראשית רסיסי הזיעה שלך בשעה…

ישנם רגעים שבהם אדם נמצא רק עם עצמו.   ככה זה כשאצבעותיו מלטפות את קלידי הפסנתר.   בעיניים עצומות הוא עושה איתם אהבה.   עם הלבן, השחור, והגוונים שביניהם.   אני מביטה בו ויודעת שהוא לא שלי כעת.   ואז הוא פוקח עיניו ומחייך אליי.   דמיתי אותי עושה אהבה איתך, פורט על גופך, שר…

וכל מילה שלך רק מגבירה את האש… וכל תנועה שלך, החל מהרעש הזה שמפר את השקט, בשעה שאתה מניח את אצבעותייך, אלה שאני עורגת אליהן, על אבזם חגורתך. אני עוצמת עיניים, מרוכזת כולי לשמוע את ה"קליק" של פתיחתו. הרי אני יודעת מה מסתתר שם, מתחתיו. ובעקבותיו, הקול של החגורה שמחליקה בין הלולאות, כמו נחש חמקמק,…

במרחק נשימה ממך. לעיתיםהכי קרוב שאפשר. לפעמיםכל אחד בעולמו. ובין לביןחוצים את הקווים מתערבבים לעולם אחד. ב.א.#jestemkasia.tu