תגית: משחקי הבקבוק- דרכים נפרדות

  אנחנו מסיימים את ארוחת הצהריים במסעדה של בית המלון אורכידאה ניו יורק. "הכל בסדר?" שואל אלכס את ליאה בדאגה. אני מניח שהעובדה שליאה בודקת בתדירות גבוהה את ההודעות שלה, היא הסיבה לשאלתו. "אני מחכה לתשובה מאנטוניה דה לורון בעלת ירחון האופנה ELEGANTE," היא אומרת ומעיפה לעברי מבט. אני תוהה למה היא חושבת שאני אמור…

אני עומדת המומה מול המסרון של טוני. טוני דה לורון יקירתי, ליאה רוטשילד מבקשת ליצור איתך קשר. היא מגלה התעניינות ביצירות שלך. אני מבקשת את אישורך למסור לה את מספר הטלפון הנייד שלך. אוהבת, טוני ארבע נשים ממתינות לדבר איתי, ואני לא יכולה להרשות לעצמי שיראו את השפעת מילותיה של טוני עליי. אני מחייכת ופונה…

השעה תשע בבוקר כאן בניו יורק.  בדיוק של שעון שוויצרי אני מקבל הודעה מאלכס. אלכס רוטשילד: ברוך בואך לניו יורק. פיניתי את היום עבורך. מחכה לשמוע ממך. בידידות, אלכס אני עונה לו מיד. דין מורג: אני מוכן להתחיל את היום. תודיע לי לאן להגיע ומתי. בידידות,  דין אלכס רוטשילד; אני מחכה לך בסוויטה בקומה העליונה.…

ארבעה ימים עברו מאז. אני אוחזת ביד רועדת את העט, אחרי שקראתי שלוש פעמים את החוזה. "את מרוצה מהחוזה?" שואל עורך הדין שלי רפאל מונטבלו. "עכשיו אחרי השינויים שהכנסנו, החוזה נראה מושלם," אני אומרת. "גם אני מאד מרוצה," אומר ג'יו שלא עוזב אותי לרגע במסע הזה של קריאת פרטי החוזה. קרלה פרארי הסכימה לכל דרישותיי,…

כיוון שעשיתי צ'ק אין באינטרנט יש לי זמן רב עד הטיסה. אני משתדל להחזיק  את עצמי למען הבנים, אבל מרגיש כל הזמן שאיני נושם. עכשיו כשאני לבד אני מרשה לעצמי להרפות. כמעט תמיד הנסיעות שלי לחו"ל היו עם מיקה, גם כשנסעתי נסיעות קצרות לפגישות, הזמנתי אותה שתצטרף אליי. אני עובר ליד חנות הספרים, וניזכר כמה…

"את אישה שמודעת היטב ליופיה. יש לך ירחון מאד מוערך, כך שאני מבינה למה את מתכוונת,  ועדיין יש בך משהו מאופק. הייתי רוצה את אישורך להראות את מי שאת לעולם," אני אומרת לטוני. "את מבינה שאני באור הזרקורים מרגע שאני נכנסת לארוע, וכל אחד מרשה לעצמו לחוות את דעתו עליי?" היא נאנחת. "אני מבינה שזה…

אני מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר. בוער בי כל כך לשתף את מיקה  בתגובה שקיבלתי מאלכס רוטשילד. אני מתקשר אליה, אבל שומע שהטלפון שלה מנותק. אני גולש ברשתות החברתיות, ולא רואה שום פעילות שלה. * "לפעמים כמה שננסה למצוא פתרון לבעיה," אני נזכר בדבריה של מיקה, "לא נצליח. רק כאשר נקח צעד אחד לאחור,…

לפני שבועיים "הגיליון מוכן," אומרת לי מריה רוזה המזכירה האישית שלי. על פניה מבט רציני שמתחלף מייד לחיוך גדול. "איזה גיליון מהמם!" היא לא מתאפקת וקוראת בהתרגשות.  אני מחייכת לעצמי. כך זה קורה מידי חודש כאשר היא באה לבשר לי שעבודת העריכה הסתיימה, ומבקשת שאערוך הגהה אחרונה על הגיליון לפני ירידתו לדפוס.  תמיד נדמה לי…

"אל תכעס על אימא," אני אומר לדור, "אני אשם בכך שהיא עזבה. היא ביקשה לא פעם לדבר איתי, ותמיד אמרתי לה שאין לי זמן." "ואולי היא עזבה בגללי? אמרתי לה מילים לא יפות, מילים פוגעות. אני לא יודע למה. אולי כי שמעתי מה שאתה אמרת לה. אני לא באמת יכול להסביר לעצמי למה התחצפתי אליה…