תגית: בר אבידן

לפעמים כשהריכוז ממני והלאה אני משוטטת ברחובות הפייס וקוראת מילים שנכתבות על ספרים. לא פעם נתקלתי בהערות עוקצניות על הדמויות שנבחרות לככב כדמות הגברית. זה מחייך אותי. כאחת שיודעת שאלה הגיבורים של הסיפורים שכותבים את עצמם אני חושבת לעצמי מה היה קורה אם הייתי כותבת על חיים 'רגילים.' גבר ואישה נשואים. עבודה, משכנתא, ילדים, כביסות,…

מילות אהבה שנולדות ממני, מחווירות לעומת גיצי אש שנפוצות לכל עבר של עם מפולג. לא פשוט לצפות בכם מרחוק בדף שלי, שעולה באש מהם. אז בחרתי להתרחק. בחלומותיי אני רואה אתכם מבקרים את בית הסיפורים שלי, בלי שאצטרף לעבור כאן.

אני נסערת מהשיחה עם פרופסור רוקפורד. שוב אני נזכרת איך ליליאנה הייתה מדברת עליו בהערצה, והרבה אהבה. היא נהגה לספר לי על הטיולים שהוא לקח אותה, אבל אף פעם היא לא הציעה לי להצטרף. לעומת זאת היא לא פעם הזמינה את עצמה להצטרף להפלגה עם משפחתי בסופי השבוע, או לנסיעה לכפר נופש בהרים בחורף. עכשיו…

בקרוב…

כמה מילים אישיות רציתי לספר לכם ש… סיפור חדש נוסף יתחיל בקרוב. הפרקים הראשונים שלו כבר נכתבו. פרקי השבוע לקריאה נא ללחוץ על התמונות קטגוריית: משחקי הבקבוק דרכים נפרדות פרק 12- שינוי בחיי השיגרה מעבר לגבולות היגיון פרק 4 – מפגש מפתיע הקישור לכל סיפורי הקטגוריה הקישור לאתר יצירת קשר לקבלת גיליון השבת ישירות למייל.

הסיפור בכתיבה ומתעדכן עם עליית הפרקים לאתר הוא נולד באירופה הקרה, בן להורים שהתרחקו מהדת, שהרחיקו כל סממן יהודי מביתם, מה שלא מנע מהילדים לקרוא לו 'יהודי,' ולו היה לא מושג מדוע. מתישהו הוא הבין שזו באמת מציאותו, ובנעוריו עלה לארץ. (לבד.) היא נולדה בתל אביב, וגדלה בלב הקהילה החרדית בבני ברק, אצל סבתה. שני…

והגדת לבנ(ת)ך… קשה לחגוג את חג החרות, כשיש מבני עמך שחרותם נלקחה בכח. לא פשוט לחיות בסביבה עויינת, כאשר העבר הרחוק, זה שעבורו נטבעו המילה 'לא נשכח,' מתעורר לחיים לנגד עיניך. מילים רבות איבדו מערכן במאתיים ויותר הימים שעברו. ובדיוק לשם כך, היה עלינו לקיים את 'והגדת לבנ(ת)ך,' כדי שידעו – את זכותינו על הארץ…