קטגוריה: הצורך בשליטה

״מה שביננו…״ המילים שלו מהדהדות במוחי.  לא רציתי להגיב להצעתו להסיע אותי לבית החולים ליד אבא והאחים, שראו בהצעה מחווה יפה. אין לי כוונה לשתף אותם במה שקרה. אבל כעת כשאני שוב חוזרת, אחרי שאני מבינה שנינה בסדר, אני חושבת יותר בבהירות. ״תודה שהסעת אותי לבית החולים,״ אני אומרת, ״אני מאד מעריכה את עזרתך.״ ״את…

אני קם לחפש אותה. ״ג׳ורג׳י לא במשרד כעת,״ אומר לי מייסון. ״אני חייב לדבר איתה,״ אני אומר לו. ״בהזדמנות אחרת,״ אומר מייסון. הדלת נפתחת, ולהפתעתי ג׳ורג׳יה עומדת בפתח. ״אפשר להפריע?״ היא פונה לריאן. ״את אף פעם לא מפריעה קטנה,״ הוא עונה לה. ״אימא שלך זקוקה לחיבוק שלך,״ היא אומרת ומפנה את הדרך לסבתה שנכנסת לחדר,…

הפרקים מתעדכנים עם עלייתם לאתר אפילוג, פרק 1- עיניים ירוקות 23.7.26 פרק 2 – חסר סבלנות 30.7.26 פרק 3 – בוערת לאט 13.8.26 פרק 4 -רעב רגשי 20.8.26 פרק 5- מסמנת ׳וי׳ 27.8.26 פרק 6 – רוקדת עם אחר 3.9.26 פרק 7 – התקף לב 10.9.26 פרק 8 – תחת חקירה 17.9.26

אני יוצאת לרחוב, ומרימה יד למונית אקראית שעוברת, ומסמנת לה לעצור. אני מריצה בראשי את מה שקרה בדירתו של נולן. זה ממש לא אופייני לי לעשות מה שעשיתי, אבל המתח שהיה בינינו, גרם לי לעשות את המעשה הפזיז הזה. אני רק מקווה שהוא לא יפלוט שום דבר ליד המשפחה, וגם אם כן, הם יודעים שהייתי…

אני מתחיל את השבוע מוקדם כהרגלי. מה שהיה אתמול כבר נמחק מזכרוני. אני לובש את בגדי האימון שלי, ויוצא לריצת בוקר, כשהשמים רק מתחילים לשנות את צבעם. אני אוהב את מגע הרוח הקרירה על פניי, רגע לפני שאני מתחיל להזיע כשאני מגביר את מהירות הריצה שלי. המוח שלי ריק ממחשבות, וכולי מרוכז בנשימות.  בסיום הריצה…

ג׳ורג׳יה לא עונה, ואני מחליט להניח לה. היא אמרה שעיניה נעצמות, ואני מניח שהיא נרדמה. אני לא מבין למה היא בילתה במועדון עד שעה כל כך מאוחרת, אם היא ממוטטת מעייפות. ˙ אני עולה לחדר השינה, פושט את החולצה והמכנס, ונשכב על המיטה. השינה נופלת עליי מיד. כשאני מתעורר, החדר כבר מואר, ומבט על השעון…

יום העבודה הסתיים, ואני מתלבט לאן אצא ערב.  ״יש מסיבה פרטית אצל ג׳וליה, היא ביקשה ממני במיוחד שאביא אותך,״ אומר ג׳ורדן. ״זאת מסיבה איכותית של נשים שבאו מהרקע שלנו, לא כאלה שמחפשות לצוד גבר עשיר דרך המיטה.״ ׳אתה באמת כזה מטומטם?׳ אני חושב לעצמי, ׳והנשים שעליהן אתה מדבר לא מחפשות אותו דבר?׳ לירוי מתערב בשיחה.…

למרות שסבתא השתחררה מבית החולים, היא ביקשה ממני שאבוא לישון אצלה, גם אם זה יהיה מאוחר. ״אחרי כל כך הרבה ימים בבית חולים, אני בספק אם ארדם לפני חצות,״ היא אמרה לי, אני נפרדת מהחברות, ואלכסה שמאוכזבת מאי הצלחתה לתפוס את תשומת ליבו של נולן, מציעה להסיע אותי לסבתא. ״זה מה שקורה תמיד,״ היא רוטנת…