תגית: בר אבידן
-

חתולה פראית 9 – הארוס
"אז מה?" הוא שואל אותי, "אני לא גבר בעינייך?" "מאיפה באה השאלה הזו בכלל?" אני שואלת, ולא רוצה לספר לו כמה אני בוערת בפנים בגללו. "אני בטוחה שנשים רבות נופלות לרגליך, נמסות מעצם נוכחותך לידן." "את צוחקת עלי?" הוא אומר לי ואני רואה את הכחול בעיניו מתחיל להתמלא בענני כעס. "מה פתאום," אני עונה לו.…
-

הימים שאחרי
הסיפורים האלה נכתבו אחרי… אחרי שחזרו כל החטופים לארץ, כשצלקות הימים האלה עדיין מהדהדות. וגם אחרי שתמה שאגת הארי. בר שתי פעימות לב
-

שתי פעימות לב 5 – החקירה
״אתם מוכנים להסביר לי מה קורה?״ אני שואל. ״תשמע הכל בתחנת המשטרה,״ עונה לי השוטר בקשיחות. אני מביט עליו המום. הוא שולף אזיקים, ורוצה לאזוק אותי. ״אין צורך,״ אני אומר לו, ״אני לא אברח. בכוונתי להוכיח שלא פשעתי. אני רק מבקש להודיע לאלה שלא תדאג לי.״ ״אתה חושב באמת שאיכפת לה ממך?״ הוא שואל בלעג.…
-

Piccola mia 22- המעטפה
אני מגיש למסימו את מפתחות הרכב השכור. ״רוצה לנהוג?״ אני שואל. ״בטח,״ הוא עונה, ולוקח אותם מידי. הוא מופתע לראות אותי מתיישב לידו, ולא במושב האחורי, ומופתע עוד יותר כשאני מכניס את הכתובת למכשיר הניווט שאומר מייד שזמן הנסיעה הוא תשעים דקות בגלל עומס תנועה.. ״לא חשבת באמת שנסע כעת ברכב מעל שבע שעות,״ אני…
-

שתי פעימות לב 4 – מתקרבים
אני נכנס לתיקה של אלה ומגלה שהבדיקה הגיעה לפני יומיים, ונמסרה לד״ר רות, מה שלכאורה היה אמור להיות הגיוני, אלא שמה שלא מסתדר לי היא העובדה ששרון התחמקה כששאלתי על כך. אני שואל את שרון האם ישנן עוד נשים ששילמו לד״ר רות, והיא מאדימה ומפנה את מבטה. ״זה בסדר, את לא חייבת לענות. אני רק…
-
Piccola mia 21 – החזרה הביתה
אני בוהה במסרון שלח לי אבי. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה, אם בכלל, הוא שלח לי מסרון ישירות. הוא דורש שאגיע מייד הביתה. השאלה היא מה גרם לו לשלוח לי את ההודעה. לא די שאני מותש מחיפושיי אחרי בל, עכשיו ממלאות את ראשי מחשבות. אני תוהה אם זו ג׳וליה שסיפרה משהו, אולי היא כן…
-

עט נובע 25 – אכזבה צורבת
״אז פתאום אתה נשוי. אמרת לי שאתה לא חושב להתחתן,” אומרת קרוליין. ״זה היה נכון עד שהיכרתי אותה. לא הכרתי לפניה מישהי שגרמה לי לרצות לוותר על הלבד שלי, ולחיות בזוגיות,״ אני עונה. ״נו באמת פניקס! ומה איתי?״ היא שואלת. ״אני לא מבין איך את קשורה לנושא,״ אני מתפלא, עדיין לא מבין לאן היא חותרת.…
-

חתולה פראית 8 – לא סתם
אני יושבת ליד בלייק בזמן שהוא זולל ברעבתנות את פלטת הבשרים הענקית, ומהנהנת במקומות הנכונים, בזמן שהוא מתפאר בהישגיו. אני חושבת לעצמי איך זה שמבקר מסעדות אוכל בצורה כזאת כאילו הוא לא אכל שבוע, שלא להזכיר שהוא אכל אצל ממה מריה לפני שעה קלה. אני מחכה שהוא יזמין לי קפה, אבל הוא לא. "אני מניח…
-

מאבד שליטה 3 – טוקבקים
* הנישואים שלי החזיקו מעמד שלוש שנים. הייתי מאוהב בה, כך לפחות חשבתי, והאמנתי שזה יהיה לנצח. הסימנים היו על הקיר, אבל אני התעלמתי. אולי כי הייתי סטודנט בבית הספר לרפואה, שהקדיש שעות רבות ללימודים. היא אהבה את האפשרויות הכספיות שהענקתי לה, מאחר שהיא באה מבית דל אמצעים, וניצלה זאת עד תום. בהתחלה לא חשבתי…
-
חתולה פראית 7 – פגישות
ארבע וחצי בצהריים ארוחת הצהריים מאחורינו. הצוות שבישל הבוקר יוצא לחצי שעה הפסקה. "מריו תכין לנו כריכים," אומר מרקו, "השאר בואו איתי לראות איך אנחנו הופכים את החצר לגן עדן." "אני עולה למשרד," אני אומרת להם ונפרדת מהם. "תקשיבי ילדה," אומרת לי מריה כשאני נכנסת למשרד, "אין לי מילים להביע מה אני מרגישה. והאוכל, זה…