תגית: כותבת אותי

אני שגדלתיקרוב לאדמה,עם שיח פטל תחת חלוני,והרבה ירוק מסביב התרחקתי. נסחפתי למעגל המטורףשל התחרותיות,והמוסכמות שכך וכך אני צריכה להיות. ויום אחד,בשלהי הקיץ,חזרתי לאדמה. הסרתי מעליאת הזהב והיהלומים,ניקיתי את המסיכהמעל פניי,ושבתי לנשום. כי האושר נמצא שם. בשמים הכחולים,ברוח הנושבת בין ענפי העץ,בציפורי ששרותבעליזות. 22 באפריל היוםיום כדור הארץ שמח! בר

לעולם אל תצטער/י על אנשים שפגשת בדרך. כל אחד מהם בא ללמד אותך שיעור. יש שיישארו איתך לנצח, חלקם ישאירו בך צלקות, ואחרים יחלפו עם הרוח כלא היו. כל אחד מהם היה לך למורה. אל תשכח/י לשנן את שעורי הבית שהשאירו לך, אחרת כל זה היה לשווא. ב.א.

את האי שלו. אלייך הוא בורח מהמסע הכבד של החיים מסביב. את תעשי הכל להביא את השקט אליו, לרוקן בשבילו את כל הסערות. להשאיר אותו מותש בסופו של לילה ארוך. כדי שהלב שלו יהיה מלא בשקט. כדי שירצה לטעום עוד ועוד מהאי של השפיות שלו. ב.א. #pixabay 

אני מאמינה במילים. מילים מדוייקות, מילים שמדייקות. את הרגש, את המחשבה. אבל מה עושים כשהמילים הופכות לסכינים, שהן פוצעות מכות ללא רחמים? מדממות פנימה עד כדי כאב? השתיקה, לפעמים היא תחליף, לפעמים גם היא כואבת. תנשמי… למענך. בר flickr.com

מביטה בעיניך לראות אותי, כפי שאתה רואה אותי. ומייד, הפחדים נמחקים, העננים מתפזרים, והשמש שבך, מאירה אותי. בר debeers.com

יש מילים שערכן באחד מול אחת.   ברגע שהן מהדהדות, הן מאבדות מערכן.   הן כמו פרח יפה, שרבים נגעו בו, והוא התקמט ונבל. בר

להיות לצידו ביום הזהכשהזכרונות צפים ועולים,לא שהוא לא זוכר אותםכל יום מימות השנה. לא פעם הוא שאל אותי-"מה היה קורה ביום ההוא,אם הוא לא היה מוריד אותי מהזחל"ם,רק בגלל שהיה ותיק ממני?" גם אם אתה רחוקאלפי מיילים מהמולדת,מסיבה זו או אחרת,היא תמיד עמוק בתוכך. גם אם אתלא היית בקו הראשון,את נמצאת בו איתוכל הזמן. זה…

אתה מנסהלהוביל,רוצה לומר מילה,אבל אני כברמסמנת את שביליךבמסע אל ליבך,מונעת מהמילים לצאת,תופסת אותךמופתע. עיניךהן שאומרות ליתמשיכיזה דווקא נעים.ואני יודעתשזמני קצובעוד רגעוהכל יתהפך. ב.א #pixabay

אתה פסגת ההר שלי. גם אם אני עומדת זקופה למולך. תמיד אתה מושך אותי למעלה כדאי שאחזה ביפי העולם שאתה פורש לפניי. כי רק שם בשיאך אני חופשייה. ב.א. #pixabay 

לפעמים, מרפרפת ידך מעליי, כמו משרטטת אותך עליי עם נוצה, והמגע המרפרף הזה שומר לי את האש בפנים שתבער. לפעמים, שפתייך משאירות בי זכרונות, גם שעות אחריי, כדי שאתגעגע, ושתמשיך האש לבעור לי בפנים. ב.א.