VIEW POST

View more
מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים לחג וימי זיכרון (מהבלוג ב"אמור") שוקו חם

שוקו חם (ט”ו באב)

on
מאי 31, 2018

כמה שהוא שונא את ארועי ההשקה הנוצצים. הוא מרגיש שהוא נחנק בחליפה ועניבה. זה מזכיר לו את היום שהתחתן איתה, ואת זה בדיוק הוא לא רוצה לזכור.
כולם חשבו שהם זוג נוצץ, שהכל דבש וורדים. נכון היו הרבה ורדים, ומתוכם בעיקר בלטו הקוצים, שפצעו אותו עד שדימם כמעט למוות.
ביום שקבר…


VIEW POST

View more
המכתב שלא נכתב מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים

המכתב לא נכתב

on
מאי 31, 2018

 
 

שלי,‏
אני יושבת ליד נרות השבת, מספרם כמספר הנוכחים בבית. את שלי אנימדליקה גם בשבילך, מבקשת שיאיר לך את השבת, גם כשאיני לידך.‏
אתה אומר שאני חידה בעיניך.אתה כל כל טועה, אתה יודע עלי ‏המון. אתה יודע למשל, שהבית שלי, שלא היית בו מעולם,‏‎ ‎‏.‏‎ ‎יכול להיות רק קירות ריקים, אבל…


VIEW POST

View more
מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים

מתנת יום הולדת

on
מאי 31, 2018

צלצול הטלפון על שולחנה היה זה שקבע את הרגע שהבדיל בין החיים שידעה לאלה שתדע.
״אני יכולה לקפוץ לכמה דקות?״ שאלה אותה חברתה הטובה.
היה זה אמצע יום עבודה מלא פגישות. היא שמה לב שלא נשאלה אם היא פנויה, שמה לב לדחיפות בקולה.
״בואי, אמצא כמה דקות בשבילך,״ אמרה וסגרה את הטלפון. לא…


VIEW POST

View more
זר פרחים שובב מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים

זר פרחים שובב

on
מאי 31, 2018

המחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים בדרום
יום חמישי היום, סמוך לעלות השחר. קרני שמש ראשונות עולות מהמזרח וחודרות לחדר הקפוא. אנו עומדים מחרישים למרגלות מטתו של בנה של חמותי. מאבק אלים, שראשיתו בתאונת דרכים חזיתית הגיע לסיומו העצוב.
“נוח על משכבך בשלום”, היא לוחשת לו ועוצמת את עיניו.
אנחנו עומדים דוממים וחבוקים…


VIEW POST

View more
מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים

על כנפי הדימיון

on
מאי 31, 2018

ובימים האלה שכולם עוסקים
במירוק ביתיהם הגשמיים לכבוד חג,
אני שוכבת במיטתי ‏
עוצמת את עיני ומדמיינת
איך במטלית לחה
ללא כל חומר משמר
אני מסירה את הכאבים‏
ואת הצלקות על הנפש
אוספת מהריצפה ‏
את רסיסי הלבבות השבורים
ומדביקה אותם
באופן מושלם
את מצבי הרוח ‏
אני צובעת בורוד
את הפסימיות
צובעת בלבן
את הסערות מאבקת
ושולחת חזרה כרוח נעימה
מטאטאת מהאויר‏
את כל העצב
ולבסוף מאבקת ‏
אבקת…


VIEW POST

View more
מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים לחג וימי זיכרון (מהבלוג ב"אמור") פסח 2017

פסח 2017

on
מאי 31, 2018

ערב חג. כולם כבר ממהרים לבתיהם. הם מאחלים לה ״חג שמח״. חלקם טורחים לשאול איפה היא בחג, ולהם היא עונה: ״עם המשפחה.״ היא מכבה את מערכת המחשבים שעל שולחנה. ממתינה בסבלנות שכל אחד מהם יגיע לכיבוי מלא. היא נועלת את המגירות, אחת אחרי השניה. ניגשת לכספת, מכניסה את הניירת…


VIEW POST

View more
מזכרת מהתופת מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים לחג וימי זיכרון (מהבלוג ב"אמור")

מזכרת מהתופת (יום השואה)

on
מאי 31, 2018

מעולם לא שיחקה שיינה בחוץ עם הבנות. כבת למשפחה מרובת ילדים, תמיד נמצאה
מטלה נוספת שהיה עליה למלא. הדקות הבודדות שהיתה פוגשת את חברותיה בחוץ,‏
היו כשהיתה בשליחות אימה בדרך לקניות, או לתופרת, או בעת שהביאה לאביה את‏
ארוחת הצהריים. היא תמיד בחרה בדרך הארוכה, ולא בדרך המהירה. בליבה ידעה שעברה שם…


VIEW POST

View more
ליל סערה מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים לחג וימי זיכרון (מהבלוג ב"אמור")

ליל סערה (יום הזכרון)

on
מאי 31, 2018

היא ישבה על כסא הנדנדה הישן בפינת החדר והקיפה בזרועותיה את החבילה הורודה. היא אהבה לשבת בחושך, כך יכלה לחלום. מחשבותיה נדדו ליום ההוא שחזרה באיחור הביתה. באופן מפתיע ירד גשם שוטף, מאד לא אופיני לתקופה הזו של השנה. הגשם הציף את הרחובות, המכוניות נתקעו בו, התחבורה הציבורית זחלה…


VIEW POST

View more
Happy Mother's Day! מתוך הבלוג ב"אמור" סיפורים

Happy Mother’s Day!

on
מאי 31, 2018

הוא נשא אותה לאשה בדיוק בגיל הנכון. הוא היה יפה תואר, עשיר ומבוגר ממנה רק במעט.הוא בנה לה בית גדול ויפה, ואמר לה שידאג לה לכל. הוא דאג לה למטבח מאובזר לפי מיטב הנוחות, ולסלון מפואר.

חדר השינה היה גדול ומרווח. היתה לה בו אפילו פינה משלה, עם ארון רק…


VIEW POST

View more
מתוך הבלוג ב"אמור" נור סיפורים לחג וימי זיכרון (מהבלוג ב"אמור")

נור (ל”ג בעומר)

on
מאי 31, 2018

כשנור היתה קטנה, ארעו בסביבתה דליקות מסתוריות. איש לא ידע מדוע, והיא תמיד הכחישה שזה קשור אליה.
רק פעם אחת הודתה שזה היה בגללה. בפעם ההיא שהדליקה נרות שבת, שהיתה בת חמש, והניחה אותם על המזוודה מעור. הרוח הפילה את הנרות. אחד מהם טרם שנכבה, הצית את מזוודת העור, ועד…

בר אבידן
Toronto, Ontario

בר אבידן הוא שם העט שלי ובו מונצחים שם נעוריי ושם נעוריה של סבתי. למי שלא יודע, אני מתגוררת באזור טורונטו. עם זאת כיוון שרציתי את הקירבה לאוקיינוס ברבים מסיפוריי, בחרתי דווקא בניו יורק ולונג איילנד, המוכרים לי, כסביבה ליצירת עולם שלם המורכב מ"משחקי הבקבוק" (עדיין בכתיבה.) מאז, אני שוזרת קטעים מהם בסיפוריי. למשל את חברת האופנה "מיו מילאן" בבעלותה של ליאה מק'ליין, המוזכרת לא פעם, או רשת המלונות "אורכידאה" של אלכס רוטשיילד אהוב ליבה. מידי פעם כשאני נזקקת לעורכי דין בסיפור זה או אחר אני מזמינה את אחד מצוות עורכי הדין של חברת "ל.א.ר" לייצג את גיבור הסיפור. במקביל לכתיבת "משחקי הבקבוק" פתחתי בלוג אישי ב"אמור" ובו התחלתי לספר גם סיפורים אחרים. תמיד תהיה לי שפינה חמה בלב לבית הראשון של סיפוריי. באתר תמצאו קישור אליו. מקווה שתיהנו מסיפוריי בדיוק כשם שאני נהנית לכתוב אותם. תודה לצוות שמלווה אותי ובראשם ה-אחת שיודעת ענת כהן-שמש. קריאה נעימה! בר אבידן

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם
סיפורים אחרונים