VIEW POST

View more
כשהגורל מתערב מיתרי ליבי

כשהגורל מתערב / מיתרי ליבי

on
נובמבר 28, 2020

לפעמיםמתערב הגורל.פעם נותן,פעם לוקח.פעם מעורר,ופעם ממית.

וכל אותו זמןצריך להקשיבלסימנים שבדרך.

לקרואאת האותיותשבין האותיות.

לעצום עינייםולקבל הכלבאהבה גדולה.

כי בסוף,בסוף הכל מסתדר.


VIEW POST

View more
אש ומים מיתרי ליבי

אש ומים

on
נובמבר 27, 2020

כשהתגלית לי,היייתי מכורבלתבתוך מים שקטים,ואתה הייתאש בוערת.

להבותיך עטפו אותי.גרמו למימיי לגלוש,ללבה שבי,להתגלות.

טבלת בגדותייותשקוט,ואילו אני הפכתיאש להבה.

בר

#

#fabt.livejournal.com 


VIEW POST

View more


VIEW POST

View more


VIEW POST

View more


VIEW POST

View more
כמו קרחון בקוטב קצרים

כמו קרחון בקוטב

on
נובמבר 26, 2020

*היא*
אתה האחד
ששברת את ליבי
לרסיסים,
הקפאת אותו
כמו קרחון שבקוטב.
הפרת
את הבטחותיך
לי.

*הוא*
איך את לא רואה
את האש שיוצאת
ממני אליך,
ואת זו שמתרחקת
מונעת ממנה
לעטוף אותך.

*האחרת*
איך היא לא מבינה
שאת החום שחסר לו
הוא מחפש אצלי,
כי היא קפואה
כמו הקרחון בקוטב,
שוברת את ליבו
לרסיסים.

ואני צופה בהם מהצד.
.

ב.א.


VIEW POST

View more
זמן למחשבות טובות מיתרי ליבי

זמן למחשבות טובות / מיתרי ליבי

on
נובמבר 26, 2020

כשמבשרים לך ש..
וזה לא משנה מה,

לא תמיד את עוצרת רגע לחשוב,
מזמינה את ההיגיון להתייעצות,
ונושמת עמוק.

אלא מרגישה ענן עוטף אותך,
מונע ממך לראות לתוכך,
מונע ממך לתקשר עם המח.

אחר כך עולים הרגשות,
רוקדים בך ריקוד מטורף,
כל אחד נדחף.

זה רק הזמן,
שנותן לכל לשקוע,
ולתת למחשבות הטובות
שוב להשתלט.


VIEW POST

View more
כשאת עצובה קצרים

כשאת עצובה

on
נובמבר 26, 2020

האם הוא זוכר את הרגע המסוים שליבו התמלא בה?

עברו ימים רבים מאז.

הוא לא זוכר מתי היתה חלק נפרד ממנו.

האם באמת חי לפניה?

הוא עומד מולה חסר מילים, ידיו בכיסיו.

הוא לא יודע איך לעצור את שטף דמעותיה.

מתי זה קרה לו שאבדו לו המילים,

הוא שהיה אשף בהן.

מיום שהכיר אותה התקשה להאמין שהיא…


VIEW POST

View more
כבר לא מחכה קצרים

כבר לא מחכה

on
נובמבר 26, 2020

כל יום
הייתה הולכת לתחנה.
 

לא עניין אותה
אם השמש
היכתה על ראשה,
או גשם שוטף ירד
והרטיב את כולה.
 

היא עמדה תחת הסככה המוצלת,
וחיכתה.
 

לא איכפת היה לה
אם היה זה יום שטוף אור
שסינוור את עיניה,
או לילה חשוך
בו לא יכלה לראות דבר.
 

היא הסתתרה תחת הסככה,
וחיכתה.
השעות
הפכו
לימים,
שהפכו
לחודשים.
 

היא כבר לא מחכה.
 

כששאלו אותה למה ענתה:
“כאשר יגיע,
שיעיר אותי משנתי.”
כך אמרה
והלכה לחלום עליו.
 

ב.א.

 

 
 

 

 

 


VIEW POST

View more
מחשבותיי שבת של אהבה

שבת של אהבה 27.11.2020

on
נובמבר 26, 2020

❤️

שתיקה נעימה 7 – משחקי הבקבוק

חוות הגבעות הירוקות כמו שאר המשקים בניקולס והסביבה מקיימת את חגיגות הסתיו שנדחו בגלל השטפון הגדול. דין כבר לא יכול לחכות לראות את קיית. הוא מחכה להזדמנות שיהיה איתה לבד אבל היא נמצאת על הגבעות במרעה. כמה הוא מתרגש כאשר היא מופיעה על המסכים…

בר אבידן
Toronto, Ontario

בר אבידן הוא שם העט שלי ובו מונצחים שם נעוריי ושם נעוריה של סבתי. למי שלא יודע, אני מתגוררת באזור טורונטו. עם זאת כיוון שרציתי את הקירבה לאוקיינוס ברבים מסיפוריי, בחרתי דווקא בניו יורק ולונג איילנד, המוכרים לי, כסביבה ליצירת עולם שלם המורכב מ"משחקי הבקבוק" (עדיין בכתיבה.) מאז, אני שוזרת קטעים מהם בסיפוריי. למשל את חברת האופנה "מיו מילאן" בבעלותה של ליאה מק'ליין, המוזכרת לא פעם, או רשת המלונות "אורכידאה" של אלכס רוטשיילד אהוב ליבה. מידי פעם כשאני נזקקת לעורכי דין בסיפור זה או אחר אני מזמינה את אחד מצוות עורכי הדין של חברת "ל.א.ר" לייצג את גיבור הסיפור. במקביל לכתיבת "משחקי הבקבוק" פתחתי בלוג אישי ב"אמור" ובו התחלתי לספר גם סיפורים אחרים. תמיד תהיה לי שפינה חמה בלב לבית הראשון של סיפוריי. באתר תמצאו קישור אליו. מקווה שתיהנו מסיפוריי בדיוק כשם שאני נהנית לכתוב אותם. תודה לצוות שמלווה אותי ובראשם ה-אחת שיודעת ענת כהן-שמש. קריאה נעימה! בר אבידן

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם
סיפורים אחרונים