מחבר: Bar Avidan

דיוויד ארמני מגיל מאד צעיר נאלצתי לצאת לעבוד ולעזור למשפחתי. על לימודים לא יכולתי להרשות לעצמי בכלל לחלום. מהר מאד הבנתי שאם אני רוצה לדעת משהו עליי ללמד את עצמי. בלילות הייתי עורך רשימות של דברים שאני רוצה להשיג.                   היו לי שתי רשימות. אחת שהיו בה דברים שידעתי שאוכל להשיג, והשנייה מה שחלמתי שיהיה…

כשאת מאבדת שליטה מבחירה, זה בא ממקום שאז זקוקה להרפות, לתת לגלים להוביל אותך, לרוח לגעת בך ולהתמסר לה. * כאשר מסלול חייך מופר, באופן שאין לך איך לשנותו, זה כבר עניין אחר. בר the-farmhouse-vixen.tumblr.com

ולפעמים… יש בך מין צורך שכזה, לעטוף את כולי בגופך, כאילו אני הלב הפועם, ואתה המעטפת. אתה מסניף אותי עמוק לתוכך, ולוחש לי: "שלא תגמרי לי לעולם." ואז, אני מחסירה פעימה ומתמסרת למילים, לרגע, לך." בר weheartit.com

אני נלחמת.. לראות את הטוב שבדברים, לחייך כמה שיותר, להנות מהדברים הקטנים, רוצה לקבל את החיים כפי שניתנו לי ולא להתעסק במה שלא, ובעיקר לא להסתכל על אחרים ומה שיש להם. כי מה שיש לכל אחד זה שלו. לא כי אני נאיבית, אלא כי אני ריאלית. חושבת שהצלחה של כל אחד לא באה על חשבונו…

כל פעם, אתה אומר לי, אני מבטיח לעצמי להשאיר את עיניי פקוחות, בשעה שאני מתקרב אלייך, מצמצם לאפס את הרווח בינינו, כדי לטעום את שפתייך. כל פעם מחדש, אני רוצה, בשעה שאני שיכור מהריח שלך, לראות את הרגש המוצף שבעינייך, את אש האהבה שלך אליי. כל פעם מחדש, אני לא עומד בזה, נכנע ועוצם את…

לפזר אהבה בעולם, דווקא במקום שקשה, דווקא מול מי שכועס על החיים, מול מי שבועט בהם, מסרב בתוקף לחייך, דווקא שם לנסות לזרוע מעליו אבקת אהבה. אני בטוחה שלמרות מראה פניו הזועפות, אף על פי שלא התמסר, בתוכו הרגיש אותה, ואולי, כך מקווה, יחול שינוי. מוקדש לא' ומ' בר thebeautycove.tumblr.com

??? לא פעם כשאני מסיימת לכתוב פרק, אני מקריאה אותו לאחד שאיתי. הוא אוהב שאני מקריאה לו, אוהב את מה שאני מקריאה. פרט לו, לא ישבתי מעולם פנים מול פנים, מול מי שקורא את סיפוריי. עדיין לא נתתי לאיש לקרוא, גם לא לקוראות הראשונות שלי, את הספר שאני כותבת. זאת בהחלט הייתה חוויה מיוחדת במינה…