מחבר: Bar Avidan

"מה אני הכי אוהבת?"אתה שואל. "את הרגעשאני רואה אותךנלחם בעצמך,רגע לפנישאתה שולח הודעה.מחשב כל מילה,ואז מצפה לתשובה,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לקרוא את מילותיך,בשעה שאתה אומר לימה היית רוצה שאעשה,ולחשוב מה זה עושה לךבשעה שאתה חושבעליי,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לראות את תשוקתינשקפת מעינייך,לראות את תשוקתךבתוכן,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." אבל יותר…

כמה רצתה למחוק אותה ממנו. לו רק יכלה, הייתה לוקח ממנו חזרה, את רגעי השמחה, את ההתמסרות, את האהבה. את כל מה שהיה טוב ביניהם. שלא ישארו לו כלום, שלא ידע את שידע איתה. את מה שהיה לה ממנו, היא משחררת מידי יום, לא רוצה לזכור את שאבד, שלא תתאבל, שלא תחפש אותו באחר. לו…

לפנינה יקרה שלי, לא יכולתי לכתוב לך מילות פרידה בעודך כאן.  כבר כמה ימים שאני מרגישה אותך מרחפת בין העולמות.  הכינו אותנו שהשעה קרובה ועדיין אי אפשר להיות מוכנים לרגע כזה.  מתקשה לנשום.  עוצמת עיניים  ושבה לימים ההם של קיץ 2019,  לחודשיים מופלאים שניתנו לנו במתנה,  רק שתינו.  "אחותי הקטנה,"  קראת לי,  ובאותה נשימה,  בגלל הפרשי הגילים…

☀️☀️☀️ שבת אחרונה של חודש יולי. מזג האוויר מתעתע, לעיתים חום לוהט של שיא הקיץ, ולעיתים סימנים של סתיו. ☀️☀️☀️ ביום רביעי לקחתי פסק זמן מהשיגרה ונסעתי למונטריאול היפה. אמנם המחשב איתי, אבל הריחוק מהמשרד בהחלט מאיט את הקצב. שלא לדבר על הטיולים היומיים שאני עושה עם אהוביי. שלוש שנים הייתי רק בסביבת ביתי (לא…

?מעצבת את חייה בפרק הקודם: מייפל בדרך חזרה מלונדון לניו יורק. הרעלת מזון בה לוקחים הארבעה מאלצת את הטייס לנחות בסיינט ג'ון. הם מובהלים לבית החולים ונשארים בו כמה ימים עד לקבלת מכתב השחרור המיוחל. דן מקבל הודעה קצרה על העכוב בחזרה, אבל לא מקבל שום עדכון מה שגורם לו להבין שמה שקרה כנראה חמור…