אני יושבת להכין את הגיליון לראש השנה
וחושבת איזה סיפור לכתוב שיתאים
לכבודה.
אני מבינה שלמעשה כל אחד מסיפוריי
הוא התחלה של אהבה חדשה,
כזאת שנבנתה על פרידה
מאהבה קודמת,
שלא הגיעה לידי שלמות,
ואין זה משנה מה הסיבה לכך.
הרי רק פעם בחיינו,
לא הייתה אהבה קודמת.
כך היא גם השנה החדשה,
שהגיעה אחרי הקודמת,
ומפנה את מקומה,
לבאה אחריה.
בר
אורזת
כשישבתי לכתוב כמה מילות פרידה לשנה שמסתיימת
הן היו בדיוק אותן מילים שכתבתי לפני כמה שנים,
ולכן החלטתי להעלות אותן שוב.
*
היא אורזת את רכושה
בארגזים גדולים
דוחסת לתוכם את כל מה
ששלה.
*
היא יודעת שימיה ספורים,
כבר אין מקום לחרטות,
מה שהספיקה הספיקה.
זה לא שלא ידעה
שיש לה מספר ימים מוקצב.
*
למרות שהיא כבר עייפה,
היא לא מוותרת
ומתייקת כל דבר במקומו
בדיוק רב.
*
חשוב לה שאם מישהו
יפשפש בחפציה,
הוא ימצא את מה שהוא מחפש
בקלות יתרה.
*
בארגז הנושא את שמי
יש כמה ימים לא פשוטים,
ועדיין,
ארגז השמחה שלי
מלא הרבה יותר.
*
כמובן שעל כולם
היא מדביקה לבבות אדומים
"בדיוק כמו שאת אוהבת,"
אומרת לי השנה שעומדת להסתיים,
רגע לפני שהיא עוזבת.
*
השנה הצעירה
שעומדת להיוולד לנו
מציצה כבר מבעד לדלת הפתוחה,
מתרגשת,
סקרנית,
ומלאת תוכניות.
*
צאתך לשלום תשפ"ו
תודה על מי שהיית.
ברוכה תהיי תשפ"ז
תהיי טובה אלינו.
שנה טובה ומבורכת בטוב.
בר
אוויר לנשימה (סיפור קצר)
שני עולמות (סיפור בשני חלקים)
חלק א
חלק ב׳
יהלומים נוצצים (סיפור קצר)
