כשאני אוהבת
אני טועמת
את טעם המילים,
שומעת
אותן נלחשות לי
כאשר אתה
נוגע בי
נסער.

מרגישה אותן
רוקדות לי בפנים,
מלבות בי
את האש.

כל זאת ,
גם אם לא אמרת
אף מילה
בקול,
אלא במבט
רגע לפני שעינייך
עוצמות את שלי.

בר

#weza777.tumblr.com

את מסתירה
את שקיפותך
בבגדיך היפים,
בחיוך על שפתייך.
ומטעה.
 

שכן
לו היו עוצרים לרגע
ומקשיבים לך,
היו שומעים
את שברי הזכוכית
שנשרו מליבך,
מצלצלים בך
זמר נוגה.

בר

#flickr.com

כבר המחצית השנייה של אוקטובר ורוחות הסתיו נושבות מאלינו.

אנחנו ממשיכים עם הנובלה “שתיקה נעימה”.

דין לא יכול להפסיק לחשוב על קיית. הוא מרגיש אליה מה שלא הרגיש לאף אישה לפניה. הוא יודע שהוא חייב לדבר איתה אבל לא יודע איך להשיג אותה. לא נותר לו אלא לחכות למפגש של יום…

מידי לילה כשכולם ישנים
הוא מתגנב החוצה
צועד בחפזון בסמטאות העיר הצרות
וממהר אליה
למקום המסויים הזה
שרבים לא עוברים לידו

הוא רוצה להיות איתה לבד
הוא מושיט לה את פרח שקטף למענה
הוא פותח לפניה את סגור ליבו
כמו שלא עשה לפני איש מלבדה
אילו רק ידע באמת היכן למצוא אותה

ובינתיים הוא מסתפק בתמונתה שצייר
על הקיר הסדוק
בסימטה חשוכה
והוא…

כמה שהם שונים.

עולמו מורכב
משחור ולבן.

שלה צבעוני.

שלו קשוח ומוקפד.

ושלה
מלא תחרה.

אבל לרגע אחד,
כאשר הוא נוגע
בקרסולה,
ומטפס מעלה מעלה,
הקו המפריד
בין שני העולמות
מטשטש.

הוא הופך סוער
כמוה,
והיא הופכת
קשובה כמוהו.

ולרגעים,
הם מתערבבים
זה בזו
ונהיים לאחד.

בר

#pixabay

❤️

תמו חגי תשרי, הסתיו מורגש כבר בכל פינה.

מקווה שנהנתם מהסיפורים שעלו באתר לכבוד החגים ומהנובלה “סוף סוף נושם.”

השבוע אנחנו מתחילים נובלה חדשה שתתפרסם כל שבוע בגיליון לשבת.

❤️

שתיקה נעימה- נובלה

נובלה – החל מ- 16.10.2020

מוגבל ל18+

היא – קיית קנון.

גרושה זה שנתיים וחצי, ילידת הכפר ניקולס שמחליטה…