תגית: כותבת אותי

הוא עוצם את עיניו כל הרגש שלו מתרכז בזוג שפתיו הבשרניות שעומדות לנשק אותה. הוא כל כך מלא באהבה אליה שאינו מוצא את המילים להביע אותן, ולכן הוא כותב אותן בשפתיו על שלה. הוא לא יודע, שבאותו זמן עצמו היא עוצמת עיניה, כדאי לא לראות אותו. איך יכול היה לנחש שקרובה השעה, שאותן שפתיים עצמן…

ושוב אני מסבירה, שעל הלב שלך אני שומרת, זה שמתאהב.

  “אני רק רוצה פורקן,” הוא אומר לה, "לא מחפש ריגושים, לא מחפש התאהבות, לא שיחות נפש, רק לרוקן את מה שטעון בי, וללכת.”   היא שותקת מולו.   “הבחירה בידיך,”  הוא אומר לה.   איך היא תסביר לו שהיא המומה?   הרי דיבר כל כך יפה. בגילוי לב על הכל. עכשיו הוא אטום. וליבה…

את המילים האלה כתבתי לפני שנתיים.   אני מודה על הכח שהיה בי לשתוק מרצון, ועל כך שאין בי הצורך היום לדבר אותה.   בר

הכתיבה מנקהממועקות,מכאבים,ממחשבות מתרוצצות. לעיתים כשעולות המיליםכזיכרון,נעים להיזכר בהן,לפעמים עומדים מולן,ומודים שאנחנולא שם יותר. כך או כך,אני אומרת שעלינו לקרואאת המילים שכתבנוכדי לראותאיך אנחנו ניראים מבחוץ. אולי נבין אותנואחרת. בר #wattpad

" אתה גורם לליבי להרגיש כמו קיץ גם שיורד גשם…" ? לפני כמה ימים שאלת אותי מה חשבתי אז בגיל עשרים, כשרק נפגשנו. האם חשבתי שאהיה איתך לנצח. ילדה בת עשרים, שלא חשבה עדיין על נישואים. כמה הופתעתי שלושה ימים אחרי שהצהרת שמצאת בי את מה שאתה רוצה שיהיה הנצח שלך. 10 בספטמבר הוא היום…