תגית: כותבת אותי

היא מביטה בי בעיניים עצובות. עיניים של אישה שידעה אהבה שאיננה עוד. המגע שלו עוד מורגש על עורה, הנשיקות שלו עוד מפוזרות במסתוריה. אני מביטה בה ויודעת. האחד שיהיה שלה כבר בדרך. הוא יושב ומנסח לה מילים. כותב ומוחק, מנסה לדייק, כדי להיות מוכן, כדי שכשיגיע הרגע בו יפגשו הן תהיינה בידו, מדוייקות, מאירות, ונוגעות…

המילים האלה עלו לי כזכרון ונכתבו בעקבות שיחת לילה. באופן מושלם הן מתאימות להיום. כבר כמה שנים אני מסתובבת עם פצע פתוח, והוא שגרם לי לחפש את המילים כמרפא. ביום אחד בלי שציפיתי נסגר המעגל והוכיח שצדקתי. סגירת מעגל היא לא הבכרח טריקת דלת, אלא לעיתים פתיחה לרווחה בזרועות מחבקות. ♦️ ♦️ אמרת לי שאת…

מעטים באמת מוכנים להראות אותם כפי שהם, ללא מסכות. לעיתים זאת החברה שמכתיבה לנו איך מצופה מאתנו לחיות, עם חוקי מוקפדים שחלים על כולם. לפעמים זה מה שמצופה מאתנו בתור מי שאנחנו. יש וזאת בחירה שלנו לשמור חלקים מאתנו לעצמנו. ברשת החברתית יצרו את המושג 'פייק' שהוא למעשה זיוף, ככינוי למסכה שאנשים עוטים על זהותם,…

אני אוהבת את הרגע הזה שגבר חזק מלא בטחון בעצמו  משחרר את העניבה, כמשל, פותח כפתור בחולצת הבד הלבנה שלו, ונותן לי להציץ לרגש שלו.   לראות אותו מתמלא אהבה לאחת שאיתו, ולא חושש שמשהו יגרע ממנו כשהוא עוטף אותה במילות אהבתו, מרגש אותי מאד.   כך ראיתי אותו הבוקר כששיתף אותי בשיחת הבוקר שלנו.…

הלב טמון במעמקי גופנו ולכן כשכואב לו, כשהוא עצוב, כשהוא בודד, הוא מאפשר לאור שבו לעזוב, ולצאת לחיפוש אחר מי שקורא את סימניו. כשימצא אותו הוא יוביל אותו בין סידקי הלב, בין חרכיו כדי שיאירו מחדש. כך גם המילים, כך גם האהבה. בר 8

החיים בנויים מרגעים כל כך שברירים, שכל משב רוח קטן יכול לטלטל אותם בחוזקה. אני חושבת שזה בכלל פלא, שבסופו של יום, הכל בהם מסתדר. בדיוק כמו שאתה ואני בסוף מתמזגים לפאזל מושלם. בר

יש כל מיני שברים. כאלה שמתנפצים ברעש גדול. לעיתים פוצעים, מדממים, אפילו עד מוות. יש שנסדקים לאורך זמן. את לא מופתעת כשאת רואה את השלם, מתפרק לרסיסים. ויש כאלה שקורים בשקט. בדממת מוות. שאת עומדת מולם נטולת כח להגיב. הם מרוקנים אותך מכל מה שהיה בך. כל הכוחות, כל קירות המגן, הכל. עד שלא נותר…

אני מחייכת אליך חיוך מתוק כזה כאומרת: "הכל בסדר." "תקשיבי," אתה אומר לי. עיניך מצטמצמות, מרוכזות בי. אני ממתינה לשמוע מה תאמר. אתה ממשיך לשתוק ורק מסתכל בי. עיניך מטיילות בתוכי, הופכות לי את הבטן. "אני מקשיבה," אני לוחשת לך. "את יודעת," אתה אומר ולא מסיר ממני את עיניך. אני מתרגלת איפוק ומחכה למילים שלך.…