תגית: יום הזיכרון

להיות לצידו לקריאה לחץ על התמונה! אני זוכר לקריאה לחץ על התמונה! רגעים שלעולם לא תשכח לקריאה לחץ על התמונה!

להיות לצידו ביום הזהכשהזכרונות צפים ועולים,לא שהוא לא זוכר אותםכל יום מימות השנה. לא פעם הוא שאל אותי-"מה היה קורה ביום ההוא,אם הוא לא היה מוריד אותי מהזחל"ם,רק בגלל שהיה ותיק ממני?" גם אם אתה רחוקאלפי מיילים מהמולדת,מסיבה זו או אחרת,היא תמיד עמוק בתוכך. גם אם אתלא היית בקו הראשון,את נמצאת בו איתוכל הזמן. זה…

הגיליון מוקדש לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. לנצח נזכור. בר אבידן

רייצ'ל (שלי)  אני עומדת על מרפסת בית הוריי והזכרונות צפים ועולים. * אני זוכרת את מראה סוסי המוסטאנג הפראיים רצים בעמק, כאשר שדות ירוקים בהם נבטה החיטה הפרידו בינינו . שדות שהיו מוקפים בגדרות עץ שמנעו מהם להתקרב אלינו. היה ביניהם אחד שכל פעם היה נעצר ונועץ בי מבט עצוב. לא הבנתי למה הוא נעצב…

בלילה שנהרג הוא בא אליי בחלומי וביקש שאבוא אליו. "תבוא אתה," עניתי לו, רק בגלל שהוא עמד בראש הגבעה ואני למרגלותיה. "אני לא יכול, אני צריך אותך. בואי," הוא הושיט יד לקראתי. כשקמתי בבוקר חשבתי לעצמי 'איזה חלום ממש מוזר.' הייתי אז בביקור משפחתי בניו יורק והתקשרתי הביתה בחשש. מילה לא נאמרה לי עד שחזרתי…

אני יושבת בפאב השכונתי עם עומר אחי הגדול וחבריו. "אז מה קטנה, גם את משוחררת?" אומר לי עומר, "אנחנו כנראה מזדקנים." כולם פורצים בצחוק. "תמיד תהיו זקנים ממני," אני אומרת לו ומוסיפה,"סבא." "לא תמיד,"  אומר אור. שקט משתרר. "אז מה עידו שמעתי שאתה נוסע לדרום אמריקה.," אומר עומר לבסוף. עידו מתחיל לספר בהתלהבות על הנסיעה…

בית ילדותי רחש סודות. מדוע? אין לי תשובה. אני זוכרת את הארונית הזו בספריה שתמיד הייתה נעולה. יום אחד, כשכנראה הייתי מספיק גדולה להבין, הראתה לי אימא עיתון ישן. היא פתחה אותו בחרדת קודש וסיפרה לי "עליו." "הוא היה ידיד טוב מהתנועה," היא סיפרה ואמרה לי שמת מות גיבורים בשעה שקפץ על הרימון וספג את…

היא ישבה על כסא הנדנדה הישן בפינת החדר והקיפה בזרועותיה את החבילה הורודה. היא אהבה לשבת בחושך, כך יכלה לחלום. מחשבותיה נדדו ליום ההוא שחזרה באיחור הביתה. באופן מפתיע ירד גשם שוטף, מאד לא אופיני לתקופה הזו של השנה. הגשם הציף את הרחובות, המכוניות נתקעו בו, התחבורה הציבורית זחלה עוד יותר לאט מהרגיל, קשה היה…