תגית: בר אבידן
-
מחשבותיי 5.8.22
☀️☀️☀️ שבת ראשונה של אוגוסט. חודש הקיץ האחרון על כל המשתמע מכך. יש כבר נגיעות של סתיו. פה ושם מתחילים העלים לשנות כאן את צבעם. מין חודש שכזה שרוצים להספיק בו הכל לפני ששוב חוזרים אלינו הימים הקרים. ☀️☀️☀️ התמונה מהאוסף הפרטי שלי. ☀️☀️☀️ שתהיה שבת שמחה מלאה בכל טוב, שבת רגועה, שבת של אהבה.…
-
-
-
חיוך מרומז
אני אוהבת לראות אותך, בשעה שאתה מקשיב למילים שאני מניחה פה, בשבילך. אתה יודע, שאתה הוא זה שייצר אותן בי. ואז מגיע החיוך המסויים של גבר מרוצה מעצמו, חיוך, כשאתה נזכר מהיכן הן באו, חיוך שיודע, שעוד תהיינה רבות כאלה בזכותך. ואז בחיוך רומז, אתה מבקש עוד. בר #wattpad.com י
-
מתרגשת
כל פעם מחדש מרגש אותי לראות אותו, גבר מלא עוצמה מנהל שיחה ערה, כשכולם מקשיבים בשקיקה למילותיו. ברגע אחד, כשהוא מבחין בי, העולם לא קיים, רק אני. עיניו מבריקות מרגש, חיוך עולה על שפתיו. אני יכולה להרגיש את שירת ליבו, מתנגנת בתוכי. ברגעים כאלה, אני עוצמת עיניים, מוצפת מהרגש שלו, מרגישה כל כך אהובה. לא…
-
זה אתה
זה אתה!זו לא אני…. עכשיו כשהם לא ביחד,הוא חוזר אט אטלשפיותו.כל כך הרבה פעמיםאמרה לו:"זה אתה!זו לא אני…."והוא התחיל לחשוב ש..אוליאוליאולייש משהו בדבריה. היום כשהם לא יחד,הוא מבין.זו היתה היא!זה לא היה הוא… פתאום הוא נושם יותר טוב,שמח יותר,הבית שלו נעים יותר,ובעיקרבעיקרבעיקרשלו יותר. אין בו שום דבר שמרמז ש..זה אתה!זו לא אני….להיפך. הוא קם בבוקר,מסיט…
-
תמונות קפואות
כשאני כותבת, ולא משנה מה, לפעמים זה רק צליל שחודר לליבי, תמונה שעוברת מול עיניי, או מילים שנאמרות לי על ידי מישהו אחר, שמציתות לי את הדימיון. נכתב בעקבות פוסט של חברה שכתבה משהו על קניות בסופר, ואיתגרה אותי- "עכשיו, תכתבי את." אז כתבתי… ♦️ ♦️תמונה 1♦️ אני נכנסת לחדר השינה. החלון פתוח והרוח מרקידה…
-
הכי אוהבת
"מה אני הכי אוהבת?"אתה שואל. "את הרגעשאני רואה אותךנלחם בעצמך,רגע לפנישאתה שולח הודעה.מחשב כל מילה,ואז מצפה לתשובה,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לקרוא את מילותיך,בשעה שאתה אומר לימה היית רוצה שאעשה,ולחשוב מה זה עושה לךבשעה שאתה חושבעליי,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לראות את תשוקתינשקפת מעינייך,לראות את תשוקתךבתוכן,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." אבל יותר…
-
למחוק אותה ממנו.
כמה רצתה למחוק אותה ממנו. לו רק יכלה, הייתה לוקח ממנו חזרה, את רגעי השמחה, את ההתמסרות, את האהבה. את כל מה שהיה טוב ביניהם. שלא ישארו לו כלום, שלא ידע את שידע איתה. את מה שהיה לה ממנו, היא משחררת מידי יום, לא רוצה לזכור את שאבד, שלא תתאבל, שלא תחפש אותו באחר. לו…
-
הפנינה שלי
לפנינה יקרה שלי, לא יכולתי לכתוב לך מילות פרידה בעודך כאן. כבר כמה ימים שאני מרגישה אותך מרחפת בין העולמות. הכינו אותנו שהשעה קרובה ועדיין אי אפשר להיות מוכנים לרגע כזה. מתקשה לנשום. עוצמת עיניים ושבה לימים ההם של קיץ 2019, לחודשיים מופלאים שניתנו לנו במתנה, רק שתינו. "אחותי הקטנה," קראת לי, ובאותה נשימה, בגלל הפרשי הגילים…