תגית: בר אבידן

אני יכול לשחק איתך שעות. את מטריפה אותי, כל כך קשה להשגה . ועדיין הכי כיף איתך, כל כך מסובכת ועדיין , הכי קל איתך. את כל כך עוקצנית , ועדיין נעימה כל כך. ואני ??? אני עדיין פה וכל כך כל כך שם……….  

משהו בתוך עינייך נפתח ונסגר, דלת סתרים עיפעפה שם פעם אחת ופתאום רק גופך עמד שם עצוב ונעזב ממך. לעולם כבר לא אוכל לספר לך עליו, גופך הבהיר,הרך.ראשך היה שמוט קצת וחיבקת את עצמך בידייך,כאילו עירסלת את עצמך-הילדה ועצמך-התינוקת. ועל המצח שלך החלו לרטט אדוות וקמטי פליאה,כמו אצל ילדה ששומעת סיפור ארוך ומסובך,ועצוב. כן,כל פנייך…

ועכשיו אחרי שהכל נגמר אני חופשי לאהוב אותך לנצח לצלול לשחייה לילית בתוך עינייך לעטוף את ליבך מבפנים מבלי לפחד מחול הזמן ומגרגירי הסוף השולחים איומיהם מהו נצח בכלל? ועכשיו אחרי שכבר עברתי הכל אני באמת חופשי לאהוב אותך ללכת לאיבוד בחיוכך להסתנוור מזוהר מבטך לברוח איתך עד קצה העולם עד תחילת החלום חופשי מכבלי…

דילן אני לא יודע מה עובר עליי היום. הבטן שלי מתהפכת. דווקא כאן. דווקא כאשר אני מתחיל סוף שבוע ארוך שאמור לפרוק ממני את כל המתחים שעברתי השבוע, דווקא כאן אני מרגיש חוסר שקט גדול. כולם מתאספים סביב הבריכה. מגי שמנסה למשוך את תשומת ליבי בבגד ים זעיר ותנועות חתוליות, לא מצליחה לעורר בי כלום.…