תגית: בר אבידן
-
לב מטפטף כאב
הלב מטפטף את כאב חסרונו, והראש לוחש לו כך צריך היה לקרות – בשבילך. כי את מרכז עולמך ומי שלא משתקף לך במלואו, עדיף לך שלא יתקיים בך. www.enzolore.net
-
אבנים בדרך
בדרך חיינומונחות לפעמיםאבני מכשול.הן לא הונחו שם לחינם.לכל אבן ואבןיש סיבה להימצאותהבמקום המסויםבו היא נמצאת.גם אם אנחנולא מבינים למה. אנחנו יכולים לבעוט בה,ויתכן שתזוז,ויש סיכוי גדולשנפגע בעצמנו,והיא תישאר נטועהותצחק עלינו. אפשר לעקוף אותה,להתעלם מקיומה,ואז מה? הרי היא עדיין תהיהכמכשול. ואפשר לאסוףאחת לאחת,ולהקים מהן בסיסלמשהו חזק,וכך כשאנחנו דורכים עליהןנהפוך את המכשולליתרון. בר
-
-
-
-
-
אוהבת לכתוב
וידוי… אני אוהבת לכתוב. אני מתמסרת לדמויות שקוראות לי לכתוב אותן, ועושות בי כרצונן. אני אפילו לא מנסה להוליך אותן אלא מקשיבה להן ונותנת להן להוביל. השנתיים הלא פשוטות האלה קשות לי יותר כיוון שהסיפורים מתרוצצים לי בראש הרבה יותר מהאפשרות שלי לכתוב אותן. אני מודעת לכך שכל הזמן מגלים את כתיבתי אנשים נוספים, בזמן…
-
חוטי זהב
לא כל דבר שהתקלקל אפשר לתקן. אפשר לעיתים לשזור חוטי זהב בין שבריו והם יחזירו לו את שלמותו במידה. אך לא בכל דבר שהתקלקל ניתן לשזור בו אותם ולתקנו. מטבעינו אנחנו שואפים לשלמות ולכן, מנסים לתקן יחסים שנשברו. לעיתים מספיקים לנו חוטי הזהב ולעיתים אנחנו מגלים שבעצם מעולם לא היו הדברים שלמים, ונותר לנו להשלים…
-
אישה יפה ג' 97-98
בפרק הקודם: על החוף ליד בית משפחת פאפאדופולוס מול שקיעה כריס כורע על ברכו ומציע לסול נישואין. היא מעניקה לו קופסה ואומרת לו שזאת ההבטחה שלה לו. הוא פותח את הקופסה ורואה בה צמיד ועליו ראשי התיבות של שמותיהם. * "אתה לא שואל היכן ההבטחה?" אני מביטה בו בהרמת גבה. "חשבתי שההבטחה היא שתהיי הנצח…
-
בתה של משרתת 19 – קודח מחום
לילי אני לוגמת מהקפה ומחייכת לעצמי כשאני ניזכרת במבחן הקטן שערך לי האדון. אני מודה לאימי שהשכילה ללמד אותי איך להתנהג בחברה, למרות שמעולם לא הייתי מעורה בה. אני מתחילה להבין את דרכה של אימי. היא רוצה בשבילי את מה שלא השיגה בעצמה. אני חייבת למצוא דרך להפגיש אותה עם אבי, הלורד איירבורן. עליי למצוא…