בר אבידן -מאמינה באהבה

כלואה

 כלואה

בין צלעותיי.

 

לא נושמת

כמעט.

 

החושך נפל עליי

בלי שהרגשתי.

 

מנסה

לפרוש כנפיי

אבל נוצותיי

קופאות.

 

יד חמה,

מלטפת,

משחררת אותן

אחת אחת,

בזמן

שהן נלחמות בי.

 

 ראשי כבד,

מרדים את נשימותיי,

סופרת דקות.

ומחכה.

 

יום חדש.

קמה מותשת.

כנפיי מהססות,

משתהות

מול כלוב פתוח

למחצה.

 

שוב מתרגלת

נשימות.

 

בר