תגית: כותבת אותי

לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות בשתיקות עם עיניים עצומות חיוך מבוייש נשיכת שפתיים לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות ביניהן בין השתיקות ב.א.

בקרוב אתחיל את במסע לעבר המקום בו נשבר ליבי. אני צועדת בו לבד. אני רגילה כל כך לישון קרוב אליך, להרגיש את ליבך פועם תחת כף ידי. להרגיש את ידך כרוכה סביבי, את רגלך מונחת על שלי במין אדונות כזו. פעם אמרת לי: " היום שייך לך, עשי בו כרצונך. הלילה שייך רק לי, ועל…

לעולם אל תאמר לה: "אוהב אותך" אם אין בלבך כלום. אך אם לבך מלא באהבה אליה אל תסתיר זאת אל תחסיר זאת ממנה ❤️ הרי ממך לא יחסר דבר ואילו היא תתמלא כולה אור ב.א.

הרבה זמן לא כתבתי לך. כבר לא חולמת אותך. המרחק בינינו כל כך רחוק, שכבר אינני זוכרת דבר. אינני זוכרת את פניך ולפעמים חושבת שבכלל לא היית קיים. ובכל זאת קרה היום משהו שנאמר לי וניסיתי לשוות אותך מול עיניי ורציתי לחלום אותך שם ולא הצלחתי. אפילו מילים עצובות של פרידה אין לי עבורך כי…

"וזו בדיוק הסיבה שעזבתי," היא אומרת לו, "הכאב הזה אני מרגישה כעת מול מילותיך הקרות." היא היתה צריכה לדעת. הרי היא ידעה שאין בו אהבה. וגילתה את ניצניה אצלה. היא כבר ידעה שזו לא רק התרגשות , ולא רק חלום, זה משהו אמיתי. ועכשיו היא נושמת עמוק לתוכה את החמצן שינקה לה את מחזור הדם…

בימים ההם בהם הכל סער מסביבי איים להטביעני הקשבתי לשתיקתך שדיברה אליי ללא מילים אמרה לי בדיוק את המילים הנכונות שהייתי צריכה לשמוע ועזרה לי לנשום כמה היית רוצה לשמוע אותן בקולך ואת מה שלוחשים לי געגועיי לוקחת נשימה עמוקה ועוד אחת והנה זה אתה שוב זה שעוזר לי לנשום ב.א.©

אני עוטה על עצמי מסיכה, יוצאת לשוטט בעולם. המסכה הזו מגינה עליי מפניך ומפני אחרים. אתה אומר שאני אטומה, שליבי נעול. לו היית יודע את הקוד הסודי לליבי, לו היית יודע מהי האבן הנכונה בחומה שיצרתי, היית יכול להסיר אותה, והיא כבר היתה ממוטטת את כל האבנים מסביבה. אבל אתה מנסה לחדור אותה בכח, ורק…

מתרגלת איפוק. לא כותבת לך את געגועיי. לא חושבת על שלך אליי. זה כואב לי מידיי. רואה אותך נוכח. מקטינה את החלון עד שנעלם. כדי שלא אדע, שלא אשלח לך מילים. אני רוצה להגן עלייך מפניי. פעם אמר לי מישהו: ״כשאת נוגעת במישהו, הוא שלך לנצח.״ אז הורדתי את ידיי ממך. מצלמת תמונות בשבילך, אותי…

חיבוק, זה כל מה שהיא רוצה כעת. כמעט סוף שבוע. היא יודעת שהוא לא יהיה שונה מאלו שקדמו לו, מאלו שיהיו. חוטים דקיקים של עצב כבר מתחילים להירקם סביבה. רסיסי דמעות כבר מתחילים להיווצר בתוכה, מחכים להתגלות לעולם. היא כבר יכולה לשמוע בדמיונה את צעדיו של העצב ההולך ומתקרב יד ביד עם הבדידות. היא יכולה…

*(היא)* רואה אותךעומד קרוב אליהנושק להנשיקות קטנותבעורףבמקום שאני אוהבתבדיוק כמושהיית נושק ליהלב שלי אומר:"לכי מכאן"ואני מרגישהאת פירפוריוואת משאבת הדםעובדת כמשוגעת *(הוא)* אני עוצם את עיניימנשק את האחרתבדיוק כמושאת אוהבתבמקום שאת אוהבתמדמייןשזו אתרוצה שתראיכי במשחק הזהשבינו לבינהאיני מוכן להיות הראשוןשיאמר:"אוהב אותך" *(היא)* יוצאת לרחובבהליכה מהירהשהופכת לריצהוהגשם יורד מלמעלהעוטף את כולישוטף את כולינמהל בדמעותייואני עומדת באמצע הרחובוצועקת…