תגית: בר אבידן

?מעצבת את חייה בפרק הקודם: דן מפטר את שרון ומקבל במקומה את איילין שהייתה מזכירתה האישית של מייפל בחברה שלה. הוא מגיע למגדל הנהר להיפגש עם אחיו ורואה את מייפל עובדת עיצוב החנות לקראת ההשקה של הליין שנקרא הפנתרה הורודה. * "רוי אתה לא מאופס. אתה לא שם לב שכל החלק הזה עומד להשתנות?" היא…

למרות שמונים שנותיה מותה בא בחטף. אולי תאמרו ששבעה ימים מיום האישפוז ועד היום בו תמו חייה, לא נחשב לעזיבה מהירה, אבל בשביל אישה כמוה, שתמיד חייכה, שמעולם לא התלוננה על דבר, זה היה בהחלט מהיר. שבעה ימי חסד קיבלו בניה. אם הבית שפינתה בימיה לא מעט מיטות המתינה בשקט מחוץ לחדרה, נתנה להם את…

מוקדש לך, האחת שתמיד מוכנה להיות שם בשבילו, גם כשאינך יודעת מתי ואם יבוא. ואולי יום אחד, תתעוררי ותביני……… * הוא שומר עליה על גחלת קטנה. כל פעם שמסתיים לו סיפור אהבה, אם בכלל אפשר כך לקרוא למערכות היחסים שהוא מנהל, הוא חוזר אליה. והיא שכמהה אליו, מקבלת אותו בזרועות פתוחות, מוחלת על כבודה, מוחלת…

הוא כולו מרוגש, מנקד את גופה בנשיקות, מפלס את דרכו לכבוש את גופה. "אני רוצה ממך ילד," הוא לוחש לה בקול חרוך…. ישנן מילים שנאמרות בלהט היצרים. וזה לא שהוא לא רוצה ילדים. רק כשהם מגיעים לעולם, יש ומאבדים עניין. יש, אני כותבת, כי רבים באמת רוצים אותם, אבל לא כולם מבינים את ההתחייבות שמגיעה…

אין זה משנה כמה  פעמים הוא יאמר לך שאת הכי יפה בעולם בעיניו, שאת מושלמת. אין זה משנה אם את רזה או שמנה. מה שמשנה איך את רואה אותך, איך את מרגישה כלפייך. זה נעים שמחמיאים לך, שמפזרים סביבך מילים יפות. השאלה היא האם את מאמינה למילים. כל אישה לגופה. בר

היא עדיין זוכרת..את מגע האש הלוהטתעל גופה,את הכאב של העור הפגוע,ובעיקר את הפחד. היא מפחדת מאש כמו מאש.מתנהלת לידה כשצריך.תמיד נזהרת,תמיד זוכרתמה היא יכולה לעולל. היא לעולם לא תשכחאת היום שרקדהאת ריקוד האשבמעגל,על החול הרך והמלטף,ואת כל מהשקרה אחריו. ועדייןחי בה הפחדמפניה. בר