תגית: בר אבידן

נשארו עוד שעתיים עד שריילי תחסום אותי שוב. אני פותח את ההודעה, בלי להקשיב לה, ושומר אותה בזיכרון של הטלפון הנייד  שלי. לפחות כבר לא אהיה תלוי בזמן שהולך ומתקצר, לא כי חשוב לי להראות לה שהיא לא יכולה להציב לי אולטימטום, זה ממש לא המצב, אלא כי הסרטון שראיתי אתמול מאד השפיע עליי.  שבוע…

אני מרגישה חנוקה. ׳איך הגורל צוחק עליי,׳ אני חושבת לעצמי בזמן שאני יורדת במעלית בפעם האחרונה. צ'ארלי מחכה לי בכניסה לבית החולים. אני מתפלאת לראות אותו, ולא רק, אלא שהוא נוהג ברכב שלי. "מה קרה ילדונת?" הוא קורא לעברי בבהלה, "את לא מרגישה טוב? את ממש חיוורת." ׳למה הגורל לא הכיר לי את צ'ארלי קודם?…

אנשים חושבים שהעובדה שנולדת למשפחה עתירת ממון, הופכת אותך בהכרח לילד מפונק, חסר יוזמה ונהנתן. אני חושב על סבא שבנה אימפריה במו ידיו. כמה כאב לו לראות את דור ההמשך שלו. אני מאמין שהקשר בינינו היה כל כך עמוק, כיוון שהוא ראה שאני שונה מהם. אני לא יכול להסביר למה גדלתי אחרת. הרי היה לי…

מיום ליום אני מתחזקת בגופי, אבל מתקשה להגיע למחלקה ולהעמיד פנים שאני שמחה. העובדה שהפרופסור שוב אמר לי שהוא מודע לנעשה, כבר לא משפיעה עליי. אני לא מבינה איך הוא מאפשר שתהיה אווירה כזאת במחלקה אותה הוא מנהל.  הגעגועים לבית החולים לילדים בניו הייבן, ובעיקר לרוי ונעמי גוברים. אני מרגישה את זה גם אצל קיידן.…

״הדבר האחרון שציפיתי לו, זאת ארוחת גורמה כזאת,״ אומרת גרייסי. ״אני שמחה שהצלחתי לאלתר משהו. עליי ללכת לקניות, את יכולה לומר לי, היכן את ממליצה לי לקנות?״ אני שואלת. ״שוק האיכרים פתוח כל סוף שבוע. אנחנו הולכים לשם מחר, אולי תצטרפו אלינו? יש בשוק כל מה שאת רוצה, ויותר. הכל תוצרת מקומית של החוות באזור,…

השעה שתיים וחצי. אני מתכוון לפנות עם הג'יפ לתוך החניון. יש לי מספיק זמן לעלות לחדרי ולהחליף בגדים, כשברקע נשמעות יללות של סירנות כוחות הצלה, ההולכים ומתרחקים ממגדל מגוריי. 'מעניין מה קרה?' אני חושב לעצמי. אני נכנס ללובי, ועומד להיכנס למעלית, כשאני רואה לידה כמה מחבריי הטובים ביותר, ביניהם לוי. "מה אתם עושים פה?" אני…