בר אבידן -מאמינה באהבה

תגית: בר אבידן

  • כמה מילים אישיות 8.4.24

    כמה מילים אישיות 8.4.24

    הוא נולד באירופה הקרה, בן להורים שהתרחקו מהדת, שהרחיקו כל סממן יהודי מביתם, מה שלא מנע מהילדים לקרוא לו 'יהודי,' ולו היה לא מושג מדוע. מתישהו הוא הבין שזו באמת מציאותו, ועם נעוריו עלה לארץ. …לבד. היא נולדה בתל אביב, וגדלה בלב הקהילה החרדית בבני ברק, אצל סבתה. שני עולמות כל כך שונים אחד מהשנייה.…

  • סוף טוב

    סוף טוב

    כשרק התחלתי לכתוב, כתבתי על החיים כפי שהם. מוקפת בפרידות, רסיסי עצב באוויר, ואנשים בודדים בתוך ביתם. קוראיי דרשו שהסוף יהיה תמיד טוב. בכנות, אני מבינה אותם. יש לנו כל כך הרבה עצב מסביב, שמגיע שיהיו פסקי זמן. ישנם דברים שאני לא נוגעת בהם מבחירה, לא מחוסר יכולת לתאר אותם. ישנם מצבים, שאין לי מילים…

  • דרכים נפרדות 8 – צעדים קדימה

    דרכים נפרדות 8 – צעדים קדימה

    "את אישה שמודעת היטב ליופיה. יש לך ירחון מאד מוערך, כך שאני מבינה למה את מתכוונת,  ועדיין יש בך משהו מאופק. הייתי רוצה את אישורך להראות את מי שאת לעולם," אני אומרת לטוני. "את מבינה שאני באור הזרקורים מרגע שאני נכנסת לארוע, וכל אחד מרשה לעצמו לחוות את דעתו עליי?" היא נאנחת. "אני מבינה שזה…

  • דרך שגויה

    דרך שגויה

    אני המומה כאשר נעצרת לידי מכונית ספורט יוקרתית דו מושבית, בעלת גג נפתח. אייב יוצא מתוכה בזינוק וניגש לפתוח את דלת הנוסע בפניי. אני מהססת לרגע. 'איך טעיתי לגביו?' אם יש משהו שאני מתעבת, זה גבר שמחצין את עושרו. אני מחליטה לא לאמר מילה, ופשוט להנות מהערב. "הזמנתי לנו מקומות ב…" הוא אומר ונוקט בשמה…

  • כמה מילים אישיות 31.3.24

    כמה מילים אישיות 31.3.24

    המילים האלה עלו כזיכרון. הן נכתבו בלב ימי המגיפה העולמית. הן כמשל לימים אלה. * הרבה זיכרונות עלו לי מהיום הזה לפני שנה. רציתי להעלות את כולם. החיים רצו אחרת. כמה קשה לקבל את הבשורות המרות מהערים המוכות בארה"ב, עם שמות של אנשים שקרובים אלייך. לדעת שישנם אנשים היום שנפרדו מהעולם לבד. מידי פעם אני…

  • האהבה היא כוחנו

    האהבה היא כוחנו

    אני מאמינה שכל דבר בנוי לפי אותה תבנית, שאחד בא ללמד על השני, והמורה הגדול מכולם הוא הטבע. אם נתבונן בעיניים פקוחות, ולב פתוח, נקבל תשובות. שבת בבוקר. השמש מעלינו זורחת, מאירה את היבשת הצפונית, מחממת אותה מעט. לוח השנה מראה שהאביב כאן, המבט החוצה מראה שהניצנים הנצו, אבל הם בהמתנה, שיבואו ימים חמים יותר.…

  • כמה מילים אישיות 27.3.24

    כמה מילים אישיות 27.3.24

    השבוע היה עבורי שבוע לא רגיל. (מתי כן?) בסוף השבוע כולל יום שני היו לי אורחים, (שהגיעו מעבר לים,) כך שהשבוע התחיל מבחינתי ביום שלישי. היו לי הרבה תוכניות, אלא שהודעה מטלטלת על מותו של חבר משפחה קרוב, והוא בן 32 בלבד, טילטלה אותנו, והתכנסנו בעצמנו. לא הייתי בטוחה שאצליח לסיים את הגיליון בזמן, ובכל…

  • דרכים נפרדות 7 – לרכוש את אמונה

    דרכים נפרדות 7 – לרכוש את אמונה

    אני מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר. בוער בי כל כך לשתף את מיקה  בתגובה שקיבלתי מאלכס רוטשילד. אני מתקשר אליה, אבל שומע שהטלפון שלה מנותק. אני גולש ברשתות החברתיות, ולא רואה שום פעילות שלה. * "לפעמים כמה שננסה למצוא פתרון לבעיה," אני נזכר בדבריה של מיקה, "לא נצליח. רק כאשר נקח צעד אחד לאחור,…

  • לומד לחיות

    לומד לחיות

    כבר היינו צריכים להתרגל לקריאות הנצחון, שכן מאז שהתחילה הליגה לא הפסדנו משחק אחד. גם בשנים הקודמות נדיר שלא נצחנו את הקבוצה היריבה. ועדיין, כל פעם אנחנו מתרגשים מחדש, ומלאי אדרנלין כשאנחנו עולים לאוטובוס שמוביל אותנו חזרה הביתה. כל אחד מאתנו מתמודד עם זה אחרת. רודני תמיד יושב במושב האחורי, מפעיל את הפלייליסט שהוריד לפני…

  • דרכים נפרדות 6 – אנטוניה דה לורון

    דרכים נפרדות 6 – אנטוניה דה לורון

    לפני שבועיים "הגיליון מוכן," אומרת לי מריה רוזה המזכירה האישית שלי. על פניה מבט רציני שמתחלף מייד לחיוך גדול. "איזה גיליון מהמם!" היא לא מתאפקת וקוראת בהתרגשות.  אני מחייכת לעצמי. כך זה קורה מידי חודש כאשר היא באה לבשר לי שעבודת העריכה הסתיימה, ומבקשת שאערוך הגהה אחרונה על הגיליון לפני ירידתו לדפוס.  תמיד נדמה לי…