תגית: בר אבידן
-
לא מייפה את העולם 10 – מבט רווי שנאה
השעה כבר עשר בבוקר. אנחנו אחרי ביקור הבוקר במחלקה, בנוסף לביקור שלי אצל שתי המטופלות שלי באגף הצפוני. עוד שעה תהיה לנו ישיבת צוות, ואני הולכת לחדר הרופאים, כאשר אנט קוראים לי חזרה לתחנת האחיות. "פרופסור הדסון מבקש לדבר איתך," היא אומרת ומצביעה על אבי שעומד סמוך לחלון ומשקיף החוצה. "אליזבת, אנחנו יכולים לדבר?" הוא…
-
לא מתפשר 8 – כרטיס ברכה
אנחנו עולים לקומת ה VIP שם ערכו עבורנו שולחן עמוס בכיבוד. "עכשיו את יכולה לומר לי את האמת טסה, נכון שידעת הכל לפרטי פרטים? אני מורידה בפנייך את הכובע, על כך שבמשך כל החודש שאני מנדנדת לך שתגלי לי מה ריאן מתכנן ליום הולדתי, ולא גילית לי דבר," אומרת רוז ומביטה בעיניים נוצצות על הטבעת…
-
דמעותיה של דריה 19 – זעקה מרה
"דאגתי לך," אני אומר לגל כשהוא מגיע לבית הקפה. "תראה איזה מזג אוויר משגע," אומר גל, מתעלם מדבריי, וניגש להזמין לנו קפה, "בוא נקח את הקפה, ונרד לחוף." וכך אנחנו עושים. "כשצפינו בכתבה על דריה בזמן שהיית במרפסת, לילך פלטה שדריה המטפלת שלה. לא היה לי מושג שהיא במצוקה נפשית. הייתי בטוח שיש לה מאהב.…
-
לא מתפשר 7 – חוגגים
אני מגיע לאזור בו מתכנסים כולם ליז עומדת ליד האח וצופה על המסדרון ממנו נכנסים ללובי. אני רואה את ההתרגשות בעיניה כשהיא מבחינה בי. היא ניגשת אליי ומחזירה לי את הספר. "נהנית מהקריאה?" אני שואל אותה. "כן ספר נחמד," היא עונה, כאילו הספר, אחד הטובים שקראתי לאחרונה, הוא סתם ספר לא מרגש. "אהבת את סצנות…
-
פרי מתוק 8 – פגישה בהפתעה
אנחנו נוסעים לשדה התעופה. ויליאם לא נותן לי לסחוב את המזוודות, ודואג להביא לי בקבוק מים וחטיפים. אם מישהו היה מסתכל עלינו מהצד, לא היה לו ספק שהוא בן הזוג שלי. אני מודה שנעים לי שמישהו דואג לי, רק איני יכולה למחוק ממוחי את המחשבה שזה היה צריך להיות אמיר, הגבר שאני כל כך מאוהבת…
-
דמעותיה של דריה 18- צעדים לקראתה
"חזרתי מהמילואים מרוסק. לא הייתי מסוגל לחשוב על מה עבר עלייך בכל החודשים ההם שנעדרתי מהבית. המחשבות עלייך בזמן המנוחה מהלחימה, היקשו עליי. היית כל כך חסרה לי, נפשית וגם פיזית, שדחקתי מעליי את המחשבות. לא הייתי מסוגל לדבר איתך, כי לא ידעתי איך אני יכול לעודד אותך, איך יכולתי להבטיח לך שאין לך מה…
-
לא מייפה את העולם 9 – יוזמת
אני מביטה על פיית'. כל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתפעל מיופיה. היא בעלת שיער אדמוני קצר, ועיניים ירוקות. מי שרואה אותה יכול בהחלט לזהות את הגנים של משפחת מקנזי הסקוטית. אני סקרנית לראות איך יהיה המפגש ביניהן, שכן הן עוסקות בעולמות משיקים. "ספרי לי עלייך," מתעניינת פיית'. המבט שלה כולו מרוכז באליזבת. "אני…
-
פרי מתוק 7 – מתכוננת
את השבת אני מבלה בבית ההורים בקיבוץ. הזמן עובר מהר מידי, ואני מרגישה שהפעם יהיה לי קשה לחזור ללונדון. אני מנצלת את השעות הבודדות שיש לי, לפחות כך זה מרגיש לי, לשיחה עם איתן מזכיר הקיבוץ. "בדקתי את התיק שלך בקיבוץ, ומסתבר שמעולם לא הגשת בקשה לעזוב. אולי כי בתוך תוכך ידעת שתחזרי," הוא אומר…
-
דמעותיה של דריה 17- הסכם גירושין
הילדים הלכו לישון מאוחר, ולכן השבת מתחילה בעצלתיים. אין ספק שכל אחד מאתנו עבר אמש סערת רגשות גדולה. הזכרונות מהחודשיים האחרונים מציפים אותנו. * "אגממי א'בת ת'בה," אמרה אגם למראה תמונתו של סבא על המסך. עיניי הוצפו בדמעות. היא קטנה מידי להבין שיותר לא תראה אותו. היא רצה לחדר שלה ומביאה את אחת הבובות שסבא…
-
לא מתפשר 6 – בסוף, שקרים מתגלים
יום חמישי בצהריים. אנחנו מסיימים את העבודה מוקדם מהרגיל בגלל חופשת סוף השבוע בכפר הנופש. בבוקר לפני צאתי לעבודה, שמתי את המזוודה בתא במטען, כך שאני יכולה מייד לצאת לדרך. מרינה שוב מנסה את מזלה. "לא בא לי לנסוע בוואן עם כולם," היא אומרת. "אני מצטערת, אבל אני חייבת לעשות עצירה בדרך, ואין לי מושג…