קטגוריה: משחקי הבקבוק

"אתה כנראה לא מבין משהו עקרוני," אני אומרת לקיינון. "אני לא חייבת לאף אחד מכם דין וחשבון. האדם היחיד בעולם כולו שאני חייבת לו הסבר זה קרטר." “הוא צופה בך מקומת הVIP, דבר לא נעלם מעיניו," עונה קיינון בטון מתנשא, כאילו ניצח אותי בתחרות. אני מרימה עיניי לקומה העליונה ורואה את מבטו של קרטר נעוץ…

 אני פונה לעבר החדר שלי ונעצר מול השלט שתלוי על הקיר מימין לדלת- מר קרטר ג'ורדן, סגן נשיא אני נכנס לחדרי וחושב כמה המילים האלה מעוררות כבוד כלפיי, וכמה אני לא מרגיש מחובר אליהן. אני איש עבודה, אמנם שייך להנהלת החברה, אבל בעיקר לא מרגיש באמת שהיא שייכת לי. הייתי מסתפק בחדר עם שולחן גדול…

אני מרגיש בר מזל. ביום הראשון לעבודתי אני פוגש את חברי הטוב קרטר ג'ורדן ששמח לראותי. אמנם חשבתי לקנות קפה ולחזור למשרד, אבל אני מציע לקרטר שיצטרף אליי לקפה. "הייתי בדרך חזרה למשרד וחשבתי לקחת איתי את הקפה, אבל בעצם למה לא?" הוא עונה לי לשמחתי. "אני עדיין לא מאופס על הזמן, והרגשתי צורך להתאוורר…

לאחר הפגישה עם ריי אני חוזר למשרד, כאשר לוח הזמנים שלי מפוצץ בפגישות. בראשי מתרוצצות מלא מחשבות. השאלות שנשאלתי בפגישה בינינו, לא מרפות ממני. בסיומו של היום, שאין לי מושג איך צלחתי אותו, אני חוזר הביתה. אני תוהה האם אמצא אותה כאן. הג'יפ שלה חונה בחניה. למרות הכל היא הגיעה הביתה.  אני עולה מייד לחדר…

אני הולך על המדרכה לכיוון המשרד שלי, חולף על פני חלונות ראווה, אבל לא קולט דבר. הכעס שלי כלפיי אבי שב ומבעבע. 'איך העזת לגרום לי לשאת אישה כזאת?!" אני נתקל בגבר שהולך מולי. "אין לך עיניים?" הוא צועק עליי. אני מרים אליו את מבטי, וקולט שכמעט גרמתי לו לרדת לכביש. "אני מתנצל," אני ממלמל.…