קטגוריה: משחקי הבקבוק
-
מעצבת את חייה 24 – מסיבת יום הולדת
מייפל אני יושבת על הספה בסלון הסוויטה שלי בבית המלון אחרי מקלחת חמה ונעימה. מקלחת שהרפתה את השרירים התפוסים שלי מהמתח של היום שעבר. אני נזכרת בדבריו של ג'ק, אחיו של דן, שאמר לי שלא אקנה לו תחתוני בוקסר כיוון שמאז שבחרתי לו אותם הוא קנה עוד, מה שגורם לי לצחוק. "מה מצחיק אותך?" שואלת…
-
חולמת צלילים 29 – אוספים את חלקי הפאזל
פרופסור קלייטון דהרמה "מי את? איפה התחבאת כל השנים?" אני שואל את ג'ניפר. כל כך חששתי שאשווה אותה לניקה, למרות שהלב שלי כולו שייך לה. אני מרגיש כאילו נמחקו כל השנים שלא היינו יחד. הרגיש לי שהסדינים עולים באש מהתשוקה שפרצה מאתנו אחד כלפי השניה. מעשה אהבה שהתחיל בהיסוס, בגישוש ולמידה מחדש, התפרץ כמו לבה…
-
מעצבת את חייה 23 – הזמנות לארועים
מייפל "הוועדה סירבה לאפשר לי לוותר על מועמדותי לפרס. ניגשו אליי כמה מעצבות שבקשו שלא אפרוש. מה שפחדתי קרה. לירוי עשה הכול כדי להרוס לי את הערב. מצד אחד העמיד פנים שהכול בסדר בינינו, מצד שלי הוא שלח את רמונה להצית את האש לאחר שירדתי מהבמה," אני משתפת את טסה. כמובן שאני לא משתפת אותה…
-
חולמת צלילים 28 – בינדי
ג'ניפר דהרמה מאותו רגע שקיבלתי את תשובתו של קלייטון שהוא מגיע אני לא מוצאת מנוחה. "קלייטון אמר שהוא מגיע לכאן," אני אומרת לאקשה בדמעות. "למה את בוכה?" היא שואלת אותי. "אני מתרגשת לראות אותו. הלב שלי מלא אהבה אליו," אני עונה לה. "הדמעות שלך הן דמעות של פחד. ממה את מפחדת?" היא שואלת, "גבר שחוצה…
-
מעצבת את חייה 22- חלוקת הפרסים
מייפל "אישתי היפה. מה יהיה איתך ילדונת?" לירוי שרואה שהעיניים מופנות אלינו מנסה לנצל את הרגע. "לא נמאס לך מהמשחקים לירוי? אתה גבר מבריק, אתה אמור לדעת שהמילים שלך הריקות מתוכן לא נוגעות בי," אני עונה לו. הוא מושיט יד לגעת בי אבל אני נרתעת לאחור. "תתרחק ממנה," אני שומעת את קולו כריס ברוקלין, "…
-
חולמת צלילים 27 – החלטה מהלב
פרופסור קלייטון דהרמה קלייטון יקירי, אני יודעת שהמילים האלה באות מאוחר מידי. אני שנושאת בתואר דוקטור לפסיכולגיה יודעת כמה התואר הזה ריק מתוכן עבורי ועל כך תעיד מערכת היחסים שלי איתך. חייתי בצילך כל השנים. העמדתי פנים שאני מצליחה במעשיי, בעוד שכל דבר שעשיתי נועד לכשלון. לא בדיוק, כי המסעדה שבבעלותי זכתה לשם 'המובחרת מבין…
-
מעצבת את חייה 21 – טקס חלוקת הפרסים
דן אני רותח עליה. במשך חודש שלם היא מתעלמת ממני, למרות שכתבתי לה שלא מקובל עליי שהיא התפטרה ואפילו התנצלתי בפניה, משהו שהוא לא שכיח אצלי. אבל יש הבדל בין להתעלם ממה שאני כותב לה, לבין העובדה שהיא ביזבזה לי בוקר שלם ולא טרחה להודיע שהיא לא מגיעה. השעה אחת ועשר דקות. כבר מספר פעמים…