קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

כשאני כותבת, ולא משנה מה, לפעמים זה רק צליל שחודר לליבי, תמונה שעוברת מול עיניי, או מילים שנאמרות לי על ידי מישהו אחר, שמציתות לי את הדימיון. נכתב בעקבות פוסט של חברה שכתבה משהו על קניות בסופר, ואיתגרה אותי- "עכשיו, תכתבי את." אז כתבתי… ♦️ ♦️תמונה 1♦️ אני נכנסת לחדר השינה. החלון פתוח והרוח מרקידה…

"מה אני הכי אוהבת?"אתה שואל. "את הרגעשאני רואה אותךנלחם בעצמך,רגע לפנישאתה שולח הודעה.מחשב כל מילה,ואז מצפה לתשובה,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לקרוא את מילותיך,בשעה שאתה אומר לימה היית רוצה שאעשה,ולחשוב מה זה עושה לךבשעה שאתה חושבעליי,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." "לראות את תשוקתינשקפת מעינייך,לראות את תשוקתךבתוכן,"אני עונה."את זה אני הכי אוהבת." אבל יותר…

כמה רצתה למחוק אותה ממנו. לו רק יכלה, הייתה לוקח ממנו חזרה, את רגעי השמחה, את ההתמסרות, את האהבה. את כל מה שהיה טוב ביניהם. שלא ישארו לו כלום, שלא ידע את שידע איתה. את מה שהיה לה ממנו, היא משחררת מידי יום, לא רוצה לזכור את שאבד, שלא תתאבל, שלא תחפש אותו באחר. לו…

אני מחייכת לעצמי כשאני רואה אותך עפה עם החלומות. אני מכירה כבר את המבט בעינייך כשאת רואה את העתיד מול עינייך ומתרגשת לקראתו. את יודעת שאולי זה רק חלום מתוק,, ועדיין לא עוצרת לחשוב, אלא עפה גבוה גבוה. את יודעת, וגם אני, שבדיוק ככה אני. "את מבינה," את אומרת לי, ושבה לחלום. בר dreamstime.com

הוא אהב שהיא מספקת את תשוקותיו. זה לא היה משנה באיזה אופן רצה אותה. הכל היה ברור לו. הוא הגבר. תפקידה לרצות אותו. היא אמנם הגיעה לסיפוקה הגופני. אבל נפשה היתה צמאה יותר. דבר אחר היה ברור לה- למרות שלא אהב לתבל את החיים שלהם במיטה, היא תהיה שלו לא משנה מה, גם על חשבון ההנאה…

אנחנו נפגשות. היא,שהייתה מלכת החיבוקים,כזאת שמוחצת אותך לחזה שלה,מחבקת אותי באופן סימלי,מתוך נימוס,וגם זה לשניה וזהו. בראש שלי עובר המחשבהשהיא בטח מפחדתמהוירוס. העיניים העצובות שלהמספרות לי סיפור אחר. יעבור זמןעד שהיא תפתח ותגלה ליאת הסיבה אמיתית. "את מבינה בר,"היא כמעט לוחשת,"כבר מזמן לא נגעו בילא חיבקו אותי." אני יודעת ש'עליו'היא מדברת, כי אחריו היו לה…

יש לה כעתאובססיה עם קירות.היא שומעת אותםמדברים.צורחים חזרהאת מה ששמעו,בוכים מהצלקותשאגרופו צרבה בהם.היא משפשפת מהקיראת כתמי הקפהמהכוס שנופצהעליו,ואיננה מפסיקהגם כשהקיר כבר שובבצבעו המקורי. לו היתהעוצרת רגעומקשיבה,היתה שומעתכמה רגועים הםכעת,כשאיננו עוד. בר #rawpixel