קטגוריה: הימים שאחרי

״אני צריכה לעשות בדיקת פפסמיר, לצערי המחלה הזאת עוברת לנו בגנים,״ אני משתפת את שירה, לא כי אני רוצה, אלא כי אני חוששת שהיא תחשוב שאני בהריון, וכבר למדתי שלשמועות יש כנפיים. ״אם כך אוריד אותך מהמהדורה מחר בבוקר,״ היא אומרת. ״אני יוצאת לבית הקפה, אני זקוקה קצת לאוויר,״ אני אומרת לשירה, כשאני מסיימת להכין…

לא כל יום אני צופה בעינים פקוחות בזריחה. אלא שבחודש האחרון עמיתי  לעבודה נסע לחופשה בעולם, והכל על כתפיי. השמים צבועים בצבעיה הבתוליים של הזריחה, כאילו השמש שולחת את קרניה לגשש את הדופק של העולם המתעורר, ולהחליט אם תזרח מעלינו במלוא עוצמתה. עבורי השעות האלה של עלות השחר, הן סיום יום עבודה, כשגופי מתחנן  שאניח…

הימים שאחרי, החזירו את החטופים לביתם, מי על רגליו, ומי למקום מנוחתו האחרונה על אדמת המולדת. מאז השביעי באוקטובר כתבתי סיפורים קצרים תוך כדי מלחמה. אלא שהמלחמה ההיא נגמרה, אבל לא בדיוק. היא השאירה אחריה נשמות פצועות בגופן ובנפשן. #הימים_שאחרי עוסק בדיוק בזה.