מחבר: Bar Avidan
-
You Are Loved
"Look at you, my dear,” He said While sitting on the front porch Watching the sun painting the sky In red. His voice was soft And full of love. “You don’t need diamonds To put a smile on your face. Simple things can make you happy.” “Simple?” I asked surprised “Did you read the words?…
-
Signs
I believe in signs. Sometimes, We pass by them Not seeing them And move on. My signs were planted Long ago, The grew quietly Waiting patiently For me to notice them. How blessed I am To see them blossom Marking the path For me. Bar onekindesign.com
-
?Are You Happy
He was looking at me. “Are you happy?” He asked. ? I just finished cleaning a pile of dishes While everyone was relaxing in their rooms, I was checking the youngest one To see if she has a fever, Since she was coughing a lot. A basket full of laundry Was waiting for me to…
-
Winds of Change
He looked at me. I was wondering what was on his mind. “I don’t understand,” He said, “Why you are here? You are in a land across the ocean, And still, you write to us here.” I wanted to tell him that there, Where he is, Is my home. I realized that he was right.…
-
-
מעצבת את חייה 22- חלוקת הפרסים
מייפל "אישתי היפה. מה יהיה איתך ילדונת?" לירוי שרואה שהעיניים מופנות אלינו מנסה לנצל את הרגע. "לא נמאס לך מהמשחקים לירוי? אתה גבר מבריק, אתה אמור לדעת שהמילים שלך הריקות מתוכן לא נוגעות בי," אני עונה לו. הוא מושיט יד לגעת בי אבל אני נרתעת לאחור. "תתרחק ממנה," אני שומעת את קולו כריס ברוקלין, "…
-
שומרת עליך
איך בדיוק את שומרת עליי בכך שאת מתרחקת? הרי בכל מקרה יש בינינו מרחק של נגיעה. ושוב אני מסבירה, שעל הלב שלך אני שומרת, זה שמתאהב. יופי, אתה רוטן מולי, את לא חושבת שזה כבר מאוחר מידי. זה, כי אתה לא מקשיב למילים שלי. באמת? בגלל שאני כן מקשיב למילים שלך, אני מתאהב בך. ב.א.
-
-
שני עולמות ב'
אוליבר "מה עובר עליך אוליבר, זאת סתם אחת שעובדת פה. אני בטוח שאם תרצה אותה היא תתמסר לך בקלות." "אתה מכיר אותה?" אני שואל אותו ומביט בו במבט מאד לא מרוצה. "אני לא מבין מה עובר עליך," הוא עונה לו והכעס ניכר בקולו. "זה בדיוק העניין. שאתה לא. תתפלא שהיא, שלא ראתה אותי מעולם, הצליחה…
-
שני עולמות א'
אלסקה "תראי אותך," נוזפת בי קלודיה מהחברה לכוח אדם, "את נראית כמו סמרטוט דהוי." "באמת תודה לך," אני עונה ומפהקת, "ספרי לי מתי את קמת הבוקר?" "התעוררתי כרגיל בשעה שבע וחצי," היא עונה לי, "אני מקפידה כל יום לקום באותה שעה, להכנס למקלחת, ולאכול ארוחת בוקר מזינה לפני שאני מתחילה את יומי," היא עונה לי…