מחבר: Bar Avidan

אני מחייכת לעצמי כשאני רואה אותך עפה עם החלומות. אני מכירה כבר את המבט בעינייך כשאת רואה את העתיד מול עינייך ומתרגשת לקראתו. את יודעת שאולי זה רק חלום מתוק,, ועדיין לא עוצרת לחשוב, אלא עפה גבוה גבוה. את יודעת, וגם אני, שבדיוק ככה אני. "את מבינה," את אומרת לי, ושבה לחלום. בר dreamstime.com

הוא אהב שהיא מספקת את תשוקותיו. זה לא היה משנה באיזה אופן רצה אותה. הכל היה ברור לו. הוא הגבר. תפקידה לרצות אותו. היא אמנם הגיעה לסיפוקה הגופני. אבל נפשה היתה צמאה יותר. דבר אחר היה ברור לה- למרות שלא אהב לתבל את החיים שלהם במיטה, היא תהיה שלו לא משנה מה, גם על חשבון ההנאה…

אנחנו נפגשות. היא,שהייתה מלכת החיבוקים,כזאת שמוחצת אותך לחזה שלה,מחבקת אותי באופן סימלי,מתוך נימוס,וגם זה לשניה וזהו. בראש שלי עובר המחשבהשהיא בטח מפחדתמהוירוס. העיניים העצובות שלהמספרות לי סיפור אחר. יעבור זמןעד שהיא תפתח ותגלה ליאת הסיבה אמיתית. "את מבינה בר,"היא כמעט לוחשת,"כבר מזמן לא נגעו בילא חיבקו אותי." אני יודעת ש'עליו'היא מדברת, כי אחריו היו לה…

יש לה כעתאובססיה עם קירות.היא שומעת אותםמדברים.צורחים חזרהאת מה ששמעו,בוכים מהצלקותשאגרופו צרבה בהם.היא משפשפת מהקיראת כתמי הקפהמהכוס שנופצהעליו,ואיננה מפסיקהגם כשהקיר כבר שובבצבעו המקורי. לו היתהעוצרת רגעומקשיבה,היתה שומעתכמה רגועים הםכעת,כשאיננו עוד. בר #rawpixel