מחבר: Bar Avidan

    לחיות בתוך סיוט, כשאת בועטת וצועקת ואיש לא שומע. את בלי יכולת לזוז, ומבוהלת כל כך, ומולך אויב בלתי נראה.     להתעורר כשיד חמה מלטפת את פנייך, נושמת עלייך חיים, נושפת עלייך מילים, "את בסדר, הכל בסדר, זה רק חלום."     את מסתובבת אליו, טומנת ראשך בתוכו, ועפה איתו לארץ החלומות…

הוא יכול להיות בשיחת זום, או בכל פעולה אחרת במחשב. מבט רציני, מרוכז, שום דבר מסביבו לא קיים. ורגע אחרי, הוא רואה אותי והכל משתנה בטרוף. המבט הרציני הופך מלא רגש, מלא תשוקה, שום דבר בעולם לא קיים. רק אני, הוא ואני. וכל פעם מחדש אני מופתעת. מהצורך הזה של כאן ועכשיו. וכל פעם מחדש…

את המילים האלה כתבתי היום לפני שנתיים. אני כותבת סיפורים עם סוף טוב. לא כי אלה החיים, אלא כי זו החלטה שלקחתי על עצמי. כי השקפת עולמי היא לבחור את הטוב גם בימי גשם סוערים. וגם, כי חיי מוקפים בהרבה כאב. לא מאמינה בסיסמאות, כן מאמינה בבחירות. יש מי ביניכם שיבין למה אני כותבת את…

יש דברים שקורים מאליהם ללא כל מאמץ, פשוט מ-   א י ן   הם הופכים ל-   י ש .   זה קורה בלי תרועת חצוצרות, ביום בהיר או מעונן. אין לזה כל חשיבות. בלי שציפינו פתאום זה   כ א ן . וכשזה קורה השמים מתמלאים זיקוקים. ורק אתם יודעים למה.   ב.א.…