מחבר: Bar Avidan

מידי לילה היא מלקטת מילים מיער האותיות שיתאימו בשבילו. היא לא מצפה שיסמן לייק או לב אוהב, אלא מצפה שייתן לה לגעת בליבו. היום זו היא שמשתקפת בעיניו. רועדת קמעה, חוששת ממה שיאמר. והוא כמראה לה, ועם זאת כל כך חזק בשבילה. בר

נשיקות קטנות לאורך צווארך, לכאורה מחווה רגעי של איבוד חושים. ובכל זאת זה שמנקד לך את הלב בפרחים. ב.א.

לפעמים, הדיבור הוא בלתי נמנע כי קורים דברים וצריך לדבר. לפעמים, מתאפשרת שתיקה. כשאני לידך ידי מרפרפת על שלך ידך נוגעת בי בהיסח הדעת. רק הלב מדבר. שלי מול שלך, שלך מול שלי. והשתיקה יפה לנו. בר

גם אם תניחי את אחרון בגדיך בדרך למיטת האהבה, את תשארי לבושה ומוסתרת אם לא תניחי לפניו גם את נפשך. בר #etsy.com

תיבות מוסתרות שאבק הזמן כיסה אותן. לעיתים אם תפתחן יוכשו ידיך, מנחשים רוחשי רע שרק המתינו לפתיחתן. לעיתים דווקא שם, תמצאנה גלויות נושאות מילים מנחמות, ומהן יפרחו פרחי אביב בשלל צבעים. לעולם לא תדע. הבחירה היא בידיך, האם להסיר את מעטה האבק ולהסתכן בפתיחתן. בר. #singularityhub.com

כמו שמקלפים בצל,בעצם לא,קלמנטינה,כי היא מתוקה יותר. כך אני רוצהלפשוט מעליךאת בגדי הייצוג,להניח למילים לנוח,ולגלות אותךמבפנים.לא ערום מבגדיך,אלא לבוש ברגשות. בר #pinterest