את המסע עם לואיז ופטריק התחלתי בשנת 2019.
לא יכולתי לדעת אז שהעולם ישתנה פתאום וימנע ממני להמשיך לכתוב
את סיפורם ברצף.
השנה חזרתי להשלים את המשימה, אחרי שהעליתי את הפרקים הישנים
במסגרת שלישי ושבת – זמן קריאה.
*
לואיז דיאמונד 'הפרחחית' שיום אחד בלי הכנה מוקדמת פגשה בגבר שכבש את ליבה,
בדיוק כפי שקרה לפטריק גולד שהתחיל לעבוד כמנכ"ל בבית התוכנה בה עבדה.
איזה מסע מרתק עברו השניים יחד.
*
היום יתפרסם פרק הסיום אבל עוד תפגשו איתם.
כזאת אני, לא מניחה לגיבוריי סיפורי להעלם גם אחרי שסיפורם מסתיים.
מידי פעם מככבים השניים בתפקיד אורח בחלק מסיפוריי, כשאני זקוקה
לשרותי בית תוכנה.
בר
*
לואיז
אני נושמת עמוק וקוראת שוב את מילותיה של אחותי, מוציאה את אנני מהמינשא ומניחה אותה בעריסה. אינני רוצה שהיא תרגיש את הסערה הגדולה שמאיימת להטביעני.
הגבר המדהים שלי מכיל אותי בצורה שאינני יכולה לתאר במילים.
*
"סוף סוף חזרת אליי," הוא לחש לי בשעה שעשינו לראשונה אהבה עם עלות השחר. כמובן שאחרי תקופה כל כך ארוכה שנמנע מאתנו לעשות זאת ונאלצנו להסתפק בנגיעות, שנינו מאד רעבים ופעם אחת היא רק מנת הפתיחה.
"תודה שחיכית לי," אמרתי לו, "תודה שלא עזבת אותי גם בימים שהייתי שטופת הורמונים ושיגעתי אותך."
"מה שהחזיק אותי כל הזמן הזה שפוי, היא העובדה שהזכרתי לעצמי שאני אחראי למצב הזה," הוא אמר ומשך אותי לעוד נשיקה ארוכה.
*
אני כל כך מאוהבת בו, ומרגישה שגם אהבתו אליי רק גדלה כל יום, אחרת איך אפשר להסביר שהוא מעודד אותי להיפגש עם ג'ולי.
אני יודעת שהוא יכול לחיות את שארית חייו בלי לראות אותה אפילו פעם אחת, ועדיין הוא מוכן שאחזיר אותה לחיי אם זה רצוני.
אני לוקחת את הנייד בידי ומתיישבת על כיסא הנדנדה ליד אנני.
לואיז גולד:
אני מסתכלת בהנאה על שמי שמתנוסס על המסך בזמן שאני נכנסת לווצאפ לשלוח לה הודעה. פטריק גולד הוא בעלי ואבי בתי הקטנה ואת זה איש לא יוכל לקחת ממני.
אנחנו בבית היום. את מוזמנת לבוא. אין צורך להודיע מראש. רק קחי בחשבון שאנחנו הולכים לישון מוקדם כי אנני מתעוררת כל כמה שעות גם בלילה.
וגם כי אני אוהבת להתעלס שעות עם בעלי לפני השינה, עכשיו ששוב אנחנו יכולים. כמובן שאת זה אני לא כותבת לה.
לפני שאני שולחת את ההודעה אני מראה אותה לפטריק שמאשר לי שכתבתי בסדר.
"זה יתן לה פתח לבוא אם תרצה, ולך יאפשר להמשיך בסדר יומך ולא לשבת לחכות לה," הוא אומר ומלטף את ראשי.
"אני רוצה לנצל את הזמן כדי לעבוד על שעון החול," אני אומרת לו ומראה לו את הכותרת שהכנתי עבור התוכנה החדשה.
"אתה יודע שאת השם פניני ים בחרתי כדי להעניק כבוד לאבי. כשישבתי להכין את העטיפה לתוכנה חשבתי על כך שאולי הגיע הזמן לשנות את שם החברה לגולד," אני אומרת לפטריק ומביטה בו.
"אני חושב שזה מאוחר מידי. אנשים כל כך מחוברים לשם. הוא נישא בפי כל. אני דווקא אוהב את השם. הוא מתחבר לי לטבעת האירוסין שלך. מזכיר לי את הקשר הנצחי בינינו. וחוץ מזה הסמל שלנו עם הפנינה בראש הדקרונה, איך אפשר לוותר עליו?" הוא עונה לי.
"את הענקת את שמי לתוכנה לניהול עסקי. התוכנה הזאת מותקנת היום בכמות בלתי נספרת של בתים ועסקים," הוא מוסיף.
"אם כך, אשמור את השם לליין חדש של תוכנות שאני יוצרת," אני אומרת לו.
"ואת זה את מסתירה ממני," הוא אומר בכעס מעושה.
אני מראה לו את העטיפה של התוכנה, אבל לא רק. אני פותחת אותה ומראה לו שלאנני כבר יש תוכנה כזאת כמעט מיום שנודע לי על הריונה.
"אני חסר מילים," הוא אומר ומדפדף בהתרגשות בתוכנה. "את קולטת איזה אוצר יש לך פה? אני משווק לך אלפי עותקים כבר ביום הראשון שהיא מוכנה."
"היא שלך," אני אומרת לו.
"את אומרת לי שהיא כבר מוכנה לשווק?" הוא פוקח זאת עיניים גדולות. אני כל כך מאוהבת בעיניים היפות שלו, אני טובעת בתוכן מייד.
"מה אתה חושב שעשיתי בלילות כשלא יכולתי להירדם? התוכנה הזאת עניינה אותי הרבה יותר משעון החול.
רופאת הנשים שלי שלחה לי הרבה מאמרים. אתה יכול לראות שיש בתוכנה מלא חומר. זה לא רק יומן אישי של התינוק, אלא ממש ספר הדרכה לאימא הצעירה.
אהוב שלי, אני יודעת שהייתי שטופת הורמונים ולא רק אותך הוצאתי מדעתך, למרות שעמדת בזה בגבורה, אלא גם את עצמי. לפחות נתתי לך לישון בלילות.
דניאל אמרה שהתנוחה שבה שכבה אנני היא זאת שגרמה לי לאי נוחות כזאת. ידעת שלא כל הריון מתפתח באותו מקום ברחם? אז הקטנה הזאת אמנם דומה לך, אבל כנראה הגנים של הפרחחית טבועים בה והיא בהחלט הפגינה נוכחות כל הזמן."
"אני לא יודע על מה את מדברת, תראי אותה כמה רגועה היא," הוא אומר וצוחק, "את שכחת שאני התאהבתי בפרחחית שבך? אני לא אשכח את היום ההוא שהדהמת אותי עם האוברול החצי פתוח שלך, כשהתפרצת לחדר ישיבות והתווכחת עם מר סילבר, העמדת אותו במקום. מצד אחד חשבת שאת חצופה, מצד שני נשבתי בקסמייך וחיפשתי כל הזמן תירוץ לראות אותך.
את לא נחה לרגע. אני לא מאמין שהתוכנות האלה גמורות."
"אני רוצה להתמסר שוב למשחקים, עכשיו כשהלילות שלי נלקחו ממני מי יודע עד מתי, ולא שאני מתלוננת, אני מאושרת להיות אימא," אני אומרת לו.
"תשחקי לך כמה שאת רוצה, כל עוד תזכרי שיש לך גבר בבית שדורש את שלו," הוא אומר לי ומושך אותי אליו לנשיקה סוערת.
"תראה אותך," אני אומרת לו כששפתינו ניתקות, "חשבתי שתתמתן קצת כשתהפוך לאבא," אני מתגרה בו.
"כן? זה באמת מה שאת רוצה?" הוא מרים גבה מולי.
"ממש לא. לא הייתי משנה בך, בנו, כלום," אני עונה מייד.
הצלצול בדלת גורם לשנינו לקפוץ.
פתאום אני ניזכרת שהזמנתי את ג'ולי. אני מיישרת מייד את בגדיי, מביטה במראה מעל השולחן במבואה לראות שדבר מהסערה שעברתי כעת לא ניכר עליי וניגשת לפתוח את הדלת.
"לולי," אומרת ג'ולי חנוקה מדמעות.
אני לא עומדת בפרץ הדמעות שלה ועיניי מתמלאות בדמעות.
"כנסי," אני אומרת לה ופותחת את הדלת לרווחה.
היא נושאת בידיה דובי גדול. "לא מצאת דובי גדול ממנו?" אני שואלת למראה גודלו.
"האמת היא שחיפשתי קטן יותר, אבל כולם היו וורודים וחשבתי לעצמי שכאלה יש לאנני בטח מספיק," היא אומרת לי נבוכה.
"אני בטוחה שאנני תבלה איתו שנים רבות," אני אומרת. בדיוק כשאני מסיימת את דבריי אנני מתחילה לבכות.
"שבי," אני אומרת לה, "אני אעלה להביא אותה."
אני עולה במדרגות, לוקחת את אנני ומתכוונת לרדת למטה. אני שומעת את קולו של פטריק. "שלום ג'ולי."
אני נעצרת להקשיב.
"אני מחפשת מילים ולא מוצאת איך לבקש את סליחתכם, את שלך ואת של לואיז. אני כל כך מטומטמת. פגעתי באדם היקר לי ביותר," היא אומר לו בדמעות.
"אישתי," הוא אומר לה בהדגשה, "הזמינה אותך לכאן , כנראה שהיא סלחה לך, וזה העיקר. קחי את הסליחה שלה בשתי ידים, כיוון שזאת ההזדמנות האחרונה שהיא תתן לך. אני לא בטוח שאת מבינה לאיזה מערבולת הכנסת אותה."
"אני מבינה. הקינאה עיוורה את עיניי. זה שלי, לואיז לא אשמה בכך. היא לא עשתה דבר כדי לעורר את קינאתי. היא מראה לחיים העלובים שלי ובמקום לנסות להרים את עצמי אני שוקעת שוב ושוב."
"את מחמירה עם עצמך. אני חושב שכשעבדת בפניני ים הוכחת שיש לך יכולות אם את רק רוצה," הוא אומר לה. "מה את עושה כעת?"
"אני עובדת כמנהלת של בית קפה קטן בשם סקרלט," היא עונה.
אני ממהרת לרדת עם אנני.
"אני אשאיר אתכן לבד," אומר פטריק ואני רואה את ההקלה בעיניו.
"היא כל כך יפה," אומרת ג'ולי בהתפעלות.
"את מבינה שאת החיים שלה עמדת להרוס?" אני חייבת להוציא את זה ממני. אם היא רוצה לחזור להיות איתי בקשר אני לא מתכוונת לטאטא מתחת לשטיח את מה שהיה. דברים צריכים להאמר.
"ברגעי הטרוף שעשיתי מה שעשיתי לא הייתי מודעת לכך. אני בטיפול כעת. אני רוצה להיות אדם טוב יותר, אני רוצה שתתגאי בי," היא אומרת ותולה בי מבט מתחנן.
"נתתי בך פעם אמון ונגעת בשחקים. את חושבת שאת מסוגלת לעשות זאת שוב?" אני שואלת אותה, "את חושבת שאני יכולה לתת בך אמון אחותי? שמגיע לך שאתן לך?"
"מגיע זאת מילה גדולה, אבל אני יודעת שלא אאכזב אותך יותר. אני לא מבקשת שתרחמי עליי על מה שעברתי בגלל המעשים שלי, אני זאת שכמעט כרתה קבר לעצמה, אבל התעוררתי," היא עונה לי, "אני יודעת שלא אקנה שוב את אמונך בין רגע, אבל אני מתכוונת לעשות הכל כדי שתרגישי שאני ראויה להיות אחותך."
פטריק
"יש לי תוכנה חדשה," אומרת לה לואיז ומשאירה אותי פעור פה.
"אני אתן לך לשווק אותה, אשלם לך משכורת ואחוזים מהמכירות, ואת תראי לי שאני יכולה לסמוך עלייך.
אני חושבת שכבר למדת שאני שותלת בתוכנות שלי באגים כאלה שמונעים את זיופה. אל תבחני אותי שוב. כי לא תהיה הזדמנות שניה."
"לא יהיה צורך בכך. אני לא אבגוד בך יותר לעולם," היא עונה לה.
"אני מאמינה לך ולכן נותנת בך אמון. קוראים לתוכנה בייבי גולד והיא…"
אני סוגר את הדלת של חדר העבודה שלי. יותר מזה לא מעניין אותי לשמוע. אני יודע שלואיז בסדר וזה הדבר היחיד שמעניין אותי.
אני נכנס לתכנת שעון החול ומתחיל להריץ אותה. אני מגלה שהיא מתחברת באופן מיידי לתוכנת גולד, אבל יכולה לעבוד גם באופן עצמאי.
אני נהנה לראות את הפרטים הקטנים עליהם חשבה לואיז בעת שכתבה אותה. מערכת שעות אישית, וכזאת שמשתלבת עם קבוצות בגדלים שונים, חדרי צ'אט, ניהול פרוייקטים מה לא.
היא שילבה בין כמה תוכנות שקיימות בשוק לתוכנה אחת שעובדת בהרמוניה וחוסכת המון זמן יקר.
אני מחייך כשאני רואה שהיא הכניסה גם רשימת קניות הביתה.
אני רואה את ההודעה שהיא שתלה בה עבורי.
אהוב שלי,
אל תשכח לקנות..
אני מביט על הרשימה ורואה שהיא סימנה חלב,
שיהיה לקפה של הבוקר.
את ההודעה היא רשמה כמה דקות לפני שהציגה בפני את התוכנה.
'פרחחית,' אני מסנן בשקט ועונה 'יבוצע.'
אני מנצל את העובדה שג'ולי פה ומחליט לקפוץ לקניות מייד.
"קיבלתי הודעה שחסר חלב," אני אומר ללואיז, "יש עוד משהו שאת צריכה?"
"נו, תשתף אותי. אהבת?" היא שואלת בעיניים נוצצות ומרימה את אנני על כתפה כדי שהיא תוציא אוויר. "הבת שלך אוהבת לאכול," היא אומרת כשהיא מבחינה שאני מסתכל על הקטנה.
"את מדהימה כרגיל, ועדיין אני כל פעם נפעם. התוכנה מאד ידידותית למשתמש, ומתקשרת נפלא עם גולד," אני אומר לה.
"נפלא," היא אומרת, "זה בדיוק מה שרציתי לשמוע כייף לי שאני לא צריכה להסביר לך איך היא עובדת."
אין לי מושג מה מהמילים שלה נאמרו לאוזניי בלבד וכמה מהן היא אמרה גם כדי שג'ולי תשמע. גם אם כן, זה ממש לא מעניין אותי.
*
כשאני חוזר אחרי הקניות הביתה ג'ולי כבר לא פה.
"הכל בסדר?" אני שואל בדאגה את לואיז.
"בטח," היא עונה לי, "אחותי נסעה לעבודה. היא לא יכולה לעזוב מהיום להיום. אני דווקא שמחה לראות שזה כך. כמובן שאמרתי לה מייד שהתוכנה עדיין לא מוכנה, רק כדי לבחון אותה."
"היה לך נעים בחברתה?" אני שואל.
"הרגשתי כמו פעם, לפני כל מה שקרה בינינו," היא עונה לי. אני סומך על לואיז. היא יודעת לקרוא אנשים.
היחסים בין לואיז לג'ולי נכנסים לשיגרה. היא מגיעה הרבה לבקר, אבל אף פעם לא בהפתעה. היא תמיד שואלת את לואיז אם זה בסדר, אם היא לא מפריעה.
אני מנצל את הזמן שהאחיות נפגשות כדי להיסגר בחדר העבודה שלי ולהתמסר כולי לעבודה. זה דווקא מתאים לי, זה נותן לי את הזמן לעצמי.
החודשים עוברים ועדיין אין סימן ממילה.
באחד הימים מבקשת ממני לואיז שאבוא איתה להקפיץ את ג'ולי לבית הקפה. בתה של בעלת המקום, כך מסתבר, בהריון וכנראה עומדת ללדת הלילה וג'ולי נתבקשה לבוא לעזור.
אנחנו נוסעים לבית הקפה ואני רואה שתיאו מחנה את רכבו במקום. אני רוצה לצאת אליו כשאני שם לב שהוא נטוע במקומו ועיניו מהופנטות לכיוון רכב שמגיע למקום.
אני לא מאמין למראה עיניי. לא רק שמילה פה, היא בהריון!
"זאת בתה של בעלת בית הקפה?" אני שואל את ג'ולי.
"כן. זאת סקרלט. סוני בעלת בית הקפה אוהבת את הסרט חלף עם הרוח וקראה לבתה על שם גיבורת הסרט סקרלט או'הרה," היא עונה לי.
"את רצינית?" אני שואל את ג'ולי.
"אתה מוזמן להכנס ולראות. הפוסטרים של הסרט נמצאים על כל הקירות," היא ממשיכה לספר לי.
"את לא יודעת מי זאת?" אני חוזר ושואל.
"אמרתי לך ששמה סקרלט והיא בתה של בעלת בית הקפה. אני לא מבינה למה אתה שואל," היא עונה לי מבולבלת.
"זאת מילה. האישה שיצאה לתאילנד בעקבותייך ואיש לא ידע היכן היא. אין לך מושג כמה מחפשים אחריה. בכל מקרה אני רואה שתיאו מצא אותה. לפי איך שהוא מביט בה, הוא גילה זאת רק היום," אני מדבר ספק אליה , ספק לעצמי.
"תאמין לי פטריק,, אומרת ג'ולי בקול רועד, "שלו ידעתי זאת הייתי מספרת לכם. באמת שלא היה לי מושג."
ואז הכל קורה מהר. תיאו ניגש למילה ומנסה להרגיע אותה כשהיא מתכווצת מכאבים. יללות האמבולנס המקרב מושכות את תשומת הלב של כולם. מילה מועלית לאמבולנס ותיאו מצטרף אליה.
כאשר תיאו מתקשר אליי אחרי שעתיים אני המום לשמוע שמילה כבר אחרי לידה.
"אתה שומע מה אני אומר לך?" הוא שואל, "היא חזרה אליי. היא לא שכחה אותי לרגע אחד."
"רגע מה עשית בסקרלט?" הוא ניזכר פתאום.
אני מספר לו על ג'ולי שלא היה לה מושג שהיא עובדת כל הזמן הזה עם מילה, שכן היא מבחינתה הייתה סקרלט.
"אז סקרלט היא כבר לא, אבל בקרוב היא תהיה מיסיס או'הרה וזה כל מה שחשוב לי כעת.
תיאו מקיים את הבטחתו וכמה שעות אחרי צאתה של מילה מבית החולים עם שון הקטן, מגיע הכומר לביתם ומקדש אותם.
*
שבועיים עברו
ואנחנו מגיעים לביתם של תיאו ומילה.
"איזה ילד יפה," קוראת לואיז בהתפעלות, "דומה לתיאו שתי טיפות מים."
"יש לי מתנה בשבילך," אומרת לואיז בחיוך ומגישה לה שקית.
מילה מסתכלת בסקרנות על פנים השקית. "יש כאן קישור לגולד בייבי התוכנה החדשה שלי לאם הטרייה. אני מאד נהנית להשתמש בה בעצמי. אני סקרנית לשמוע את דעתך."
אני יוצא עם תיאו לחצר. "אתה נראה כל כך שליו," אני אומר לו.
"אתה יודע מה זה שאתה לא יכול לנשום בלעדיה? שאתה קופא מקור גם כשאתה צמוד לאח בו האש בוערת?" הוא אומר, "אני לא מפחד מכלום. סיכנתי את חיי לא פעם, אבל אני מודה שפחדתי.
אני עדיין לא מעכל שלא רק שהיא פה, אלא שאני אבא! היא הגשימה לי את החלום להיות אבי ילדה. היא לא ויתרה עלינו לרגע. אני לא יכול לדמיין לעבור הריון, ושלה לא היה קל, בתנאים לא תנאים ולהלחם על הילד שלנו," אומר לי תיאו ועיניו נוצצות מהתרגשות.
חמש עשרה שנה עברו
"אנני למה את לא יורדת?" אני שואלת אותה, "שון כבר פה."
"אני לא רוצה לראות אותו," היא אומרת לי ומסתגרת בחדרה.
"אני ממש לא מבינה למה היא מסרבת לרדת," אני אומרת למילה.
"אני יכול לגשת אליה?" שואל שון.
אני מסתכלת על בנם הבכור של מילה ותיאו. הוא נראה רציני ובוגר. העמידה שלו מקרינה בטחון עצמי ועוצמה.
"אתה יכול לנסות," אני אומרת לו.
כעבור כמה דקות אני רואה אותו חוזר עם אנני. הם אוחזים ידיים וצוחקים.
אני מביטה בשניהם.
"הוא אוהב אותי," אומרת אנני בשקט," הוא אומר שאני טיפשונת שחשבתי שהוא אוהב את לילי יותר."
שון מקרב את ידה של אנני לשפתיו ונותן לה נשיקה מרפרפת.
"היא מזכירה לי אותנו כשרק גילינו את האהבה אחד לשניה ," אומר לי פטריק, מושך אותי הצידה ומעניק לי את נשיקה שגורמת לליבי לעלות על גדותיו מאהבה אליו.
