"על מה את חושבת?" אתה שואל אותי.
אני עומדת מולך בעיניים עצומות ומחייכת.
"נראה לך שאני מסוגלת לחשוב?" אני עונה לך.
"את מחייכת," אתה אומר.
"ברור," אני עונה.
"מה ברור?" אתה שואל.
"אתה הרי יודע כמוני מה עומד לקרות פה."
"ומה עומד לקרות פה?" אתה שואל.
אני פוקחת עיניים ומסתכלת על שלך.
המבט הזה מערער אותי.
אני כבר לא בטוחה שאני יודעת.
"את באמת חושבת שאת יודעת מה יקרה פה?"
אני מסיטה את מבטי ממך.
אני נותנת לך להבין שאני מבולבלת ובאמת אינני יודעת.
"מנוולת," אתה מסנן לעברי.
אתה יודע שאני יודעת.
אני יודע שאתה יודע.
אתה רק היית צריך את הרגע הזה שיהיה נדמה
כאילו זה אתה שמחליט.
אבל לא.
בריקוד בינינו לא אתה ולא אני קובעים.
זה הגוף שלך שנפגש עם שלי שמחליט,
ולנו אין שום יכולת להחליט.
ב.א.
#בתשוקתי- בר אבידן