בר אבידן -מאמינה באהבה

היום לפני שנה בדיוק היכרתי לכם את כריס.

אלה המילים שכתבתי.

כריס לונדון

4 בפברואר 2021  · 

מיום שקשר את קשר העניבה הראשון

הרגיש איתה בנוח.

החליפה הראשונה שקנה התאימה לו

כאילו הייתה חלק מהופעתו מאז ומתמיד.

הוא היה רגיל למבטי הערצה למראהו,

מנשים, מגברים.

אם יש משהו שלמד מאביו

זה איך להתלבש נכון.

ועדיין,

בסיומו של יום עבודה הוא לא יכול היה לחכות

להסיר מעליו את הז'קט,

להתיר את קשר העניבה,

לפשוט מעליו את חולצת הבד הלבנה.

הוא אהב להישאר חשוף,

הרגיש שבשעה שהוא משיל מעליו את בגדיו,

הוא משיל מעליו את כל האחריות.

הוא טיפח את הגוף בשביל הנפש

יותר מאשר בשביל המראה,

וגם בשביל לשמור על בריאות טובה.

הוא ידע שהחליפה מקרינה עוצמה,

אבל הוא לא היה זקוק לה כדי להרגיש חזק,

בטחון עצמי ממש לא חסר.

'זו לא בעיה שלי' הוא חשב לעצמו,

'שכך מודדים אנשים '

בשעה שנשם שוב לרווחה.

בניגוד לאחרים,

לא היתה לו בעיה להיות לבד.

הוא לא הרגיש צורך לקשט את השקט

בנוכחותה של אישה,

לא שחסרו לו נשים כשרצה.

הוא אהב את החופש

לעשות כל העולה על רוחו.

איך יכול היה לנחש

שביום אחד שטוף שמש,

יום שהכי לא השקיע בהופעתו

תופיע האחת שתערער את שלוותו?

בר?

#אישה_יפה

#פברואר_21

#בר_אבידן

wattpad.com

בפרק הקודם:

כריס וסול נישאים בבית עיריית ניו יורק כאשר ליאה רוטשילד מנהלת את הטקס.

כאשר הטקס מסתיים מחכה להם בחוץ 'הוורד של ניו יורק' שלא יודעת מי הזמין אותה ולשם מה.

*

כריס משלב את אצבעותיו בידי ומוליך אותי לעבר דלת הכניסה. "את מוכנה ילדה? עוד רגע כל ניו יורק תדע למי הלב שלי שייך."

"את זה אני חייבת לצלם," אומרת ליב שעומדת מאחוריי ומתעדת את פניה הנדהמות של הריכלאית של העיר, זו שפרסמה על דבר הבגידה שלא הייתה, כשהיא קולטת שכריס ואני נשואים.

'אני לא מאמינה,' היא ממלמלת לעצמה ושוכחת לתת הוראה לצלם אותנו.

"יש לך חמש דקות לצלם ולשאול שאלות. אנחנו בדרך לקבלת הפנים ולא רוצים לעכב את האורחים שלנו," אומר לה כריס.

*

*

פרק 101 – מנשק אותה

פרק 102 – פותח את ליבו