בר אבידן -מאמינה באהבה

כריס

אני מרגיש שאני חייב לסגור את הנושא הזה עבור סול ולכן ביקשתי מפול שיזמין את הוורד של ניו יורק לתעד את הרגעים הראשונים שלנו כזוג נשוי.

"אני מודה שאני די מופתעת לראות אתכם נשואים. זה די פתאומי, לא כן?" שואלת הרכילאית.

"אני שמח שאת אומרת זאת. את זאת שלימדת אותנו שיחסים צריכים להתרחש רחוק מעיני כולם. באמת חשבת שהידיעה ההיא במדור הרכילות שלך תפריד בינינו? אהבה כמו שלנו שורדת הכל, ולכן חיזרתי אחריה רחוק מעיני כולם.

אם את רומזת שסול בהיריון ולכן מיהרנו להתחתן, אני מצטער לאכזב אותך. נשאתי אותה לאישה מהסיבה הכי נכונה בעולם. היא אהבת חיי ואיתה אני רוצה לבלות את ימיי ולילותיי."

"ומה בדבר האירוסין שלך ל.." היא מתחילה לשאול.

אני קוטע אותה. "אני מודה שציפיתי לשאלה הזאת וזאת ההזדמנות שלי להכחיש שלא היה ביני לבין האישה ההיא כלום פרט לזה שהיא ישבה במקרה לידי באיזה אירוע.

בתור אחת שחיה ונושמת רכילות את צריכה לדעת שלא כל מה שאתם מפרסמים הוא אמת. אני מניח שמי שמכיר אותי וראה את הצילום של 'טבעת האירוסין' ידע מייד שאין זה אפשרי בכלל שאבחר טבעת כזאת.

תסתכלי על בחירת הלב שלי. האם יש אישה שיכולה להתחרות באישה היפה והמדהימה שלי?"

אני מצמיד את סול אליי ומנשק אותה. "עברו חמש הדקות שלך. יכולת לנצל אותן לתמונות בלעדיות במקום השאלות ששאלת."

אני אוחז בידה של סול ומוביל אותה ללימוזינה הלבנה שמחכה לנו.

אני שומע את הרכילאית מנסה לדובב את ליאה ואלכס ואת בני משפחתי, אבל כולם מסרבים לשתף איתה פעולה.

"מה יש להוסיף על כך פרט לזה שכולנו נירגשים ומאושרים להיות במעמד הזה של הזוג משולם הזה," אומרת ליאה.

"את מבינה אישה יפה שלי מדוע לא הגבתי אז לידיעה שפורסמה עלייך? זה היה רק הולך ומסתבך. לעומת זאת את המילים שאמרתי כעת ובעיקר התמונה שלנו כזוג נשוי עם הטבעות על אצבעותינו עוד ירוצו הרבה בימים הקרובים," אני אומר לסול.

"לקחתי את דילן למשפט רק בגללך. קיוויתי שתדע על כך. מדורי הרכילות כבר לא עניינו אותי אחרת הייתי תובעת גם אותם."

הדרך מבית העירייה למלון אורכידאה ניו יורק בו נערכת קבלת הפנים היא לא ארוכה ותוך דקות אנחנו מגיעים למקום.

הרוח בחוץ כמעט ולא מורגשת ומלטפת את פניי קלות בזמן שאני יוצא מהלימוזינה.אני נושם לרווחה כשאני רואה שאין סימן לאיש מחוץ לבית המלון. אני מושיט יד לסול, עוזר לה לצאת ואנחנו נבלעים במהירות בלובי.

אנחנו לא מתעכבים ועולים מיד לסוויטת ירח הדבש שהזמינו עבורינו. כאשר הדלת נסגרת מאחורינו אני מצמיד את סול לדלת ומנשק אותה ארוכות.

"הייתי רוצה יותר, אבל הפעם אתאפק," אני אומר לה בחיוך.

"בהחלט רגע נדיר," היא מצחקקת.

היא מלטפת את פניי באהבה גדולה. "אתה לא יודע כמה התרגשתי לראות אותך מחכה לי. אתה נראה מעלף, נשמתי נעתקה למראייך עם הטוקסידו. הבטתי בך ואמרתי לעצמי כמה אני מבורכת שגבר כמוך בחר בי לבנות איתו את משפחתו."

"את מדברת? ליאה ניסתה להסביר לי איך השמלה שלך נראית. זה רעיון מבריק להרכיב אותה מכמה חלקים. ההינומה הארוכה, והחלק העליון שלבשת מהבד השקוף הזה עם הפרחים, הפך אותה למדהימה, ועדיין כאשר פשטת אותו מעלייך ונשארת רק עם השמלה הלבנה אחרי הטקס, עדיין נראית מדהימה. אם לא איכפת לך אני אפשוט את הטוקסידו ואלבש ז'קט בלבד."

"אתה תמיד מושלם בעיניי," היא אומרת לי ומקיפה אותי בזרועותייה, מניחה את ראשה על החזה שלי ונושמת אותי לתוכה.

"אישתי, גברת ברוקלין, סוף סוף. אני כל כך מאושר, הלב שלי עולה על גדותיו ואני לא מבין איך העיר ניו יורק לא מוצפת," אני מאמץ אותה חזק אליי, "כל יום אני לומד שאפשר לאהוב אותך בעוצמה גדולה מיום אתמול."

על השולחן הכינו עבורינו מגש עם פירות ובקבוקי שתיה.

"כמה נחמד מצידם," אומרת סול, "אבל היייתי רוצה שנרד למטה. מחכים לנו."

אני מושיט לה את היד ורוצה לצאת מהחדר כאשר נשמעת נקישה על הדלת ומייד אחרי נשמע "זה פול."

אני פותח לו את הדלת.

"באתי לקרוא לכם. כולם מחכים, אבל לפני זה אני רוצה שתראו משהו.

פול פותח את הטלוויזיה ובוחר את ערוץ MNYC (ערוץ של ניו יורק רבתי.)

קריינית החדשות אירלנד מורל  מופיעה על המסך.

עורך הדין כריס ברוקלין נשא לפני שעה קלה לאישה את האנליסטית סול קרטייה בטקס פרטי שנערך בעיריית ניו יורק.

בני הזוג ביקשו לשמור על סודיות לגבי מקום קבלת הפנים. לכתבינו נודע שטקס נוסף יערך במקום מגוריהם של הזוג בעמק נאפה קליפורניה בתאריך לא ידוע.

נציגם של בני הזוג אישרו לנו לפרסם תמונות שצולמו בטקס החלפת הנדרים על ידי חברתם של הזוג הצלמת של מיו מילאן ליב סאמר. את הטקס ניהלה עורכת הדין השופטת ליאה רוטשילד.

כריס לבש טוקסידו של בית האופנה מיו מילאן, סול לבשה שמלה שהוטסה במיוחד עבורה ממפעל החברה של מיו מילאן במילאנו.

ניתן לתמונות של הזוג המאושר לדבר בעד עצמן.

בשמי  ובשם תחנת MNYC אני מאחלת לזוג חיים מאושרים יחד.

"תראי איזה זוג פוטוגני אנחנו," אני אומר לסול שמסתכלת על התמונות בעיניים נוצצות.

"את מבינה אישה יפה שלי, לכל דבר עת. כאשר כותבים עליך דברים מרושעים בסופו של דבר זה מתחלף בחדשת רכילות חדשה. את מה שפורסם פה היום, ומה שתפרסם הוורד של ניו יורק, שכמובן שלא תעז לפרסם הפעם משהו שלילי, את זה יזכרו."

"אני לא מצטערת שתבעתי את דילן. זה היה נחוץ לי למען ניקוי שמי בקליפורניה ויותר בשביל שתדע. כשעשיתי זאת לא האמנתי שתחזור אליי. המילים שלך היו כל כך ברורות שפעלתי מתוך …מה זה משנה. אתה צודק. פעלת נכון. עדיף לפרסם רק את הטוב."

"סול, לרגע אל תחשבי שאני מבקר אותך. אני יכול להבין כמה פגועה היית. אני לוקח את כל האשמה של מה שקרה עליי. כפי שאמרת, מה שחשוב הוא שאנחנו יחד ועכשיו כל העולם יודע שאנחנו שייכים זה לזו. אני כל כך אוהב אותך ולא אתן לאיש לפגוע בך."

"רגע, בעצם העובדה שקראתם לוורד של ניו יורק הייתה כדי למשוך את הזמן ולאפשר לחומר להגיע ליומן החדשות שפירסם זאת ראשון," היא אומרת ואני רואה את החיוך המרוצה על פניה, "אם כך הגיע הזמן לעדכן את הרשת החברתית בשמי החדש. לנגד עיני אני רואה את השם סול ב. משתנה לסול ברוקלין.

סול ברוקלין

שינתה סטטוס ל:

נשואה לכריס ברוקלין

אני נכנס ומעדכן גם את הסטטוס.

"תראי יפה שלי, ליב שלחה את האלבום שעשתה לנו מהטקס. אני שמח שבחרת בה לתעד את הרגעים שמיוחדים האלה. אני מודה שכל כך התרגשתי שלא הכל בהיר בזכרוני."

"ומה איתי? הייתי בעננים וכל מה שראיתי זה רק את העיניים היפות שלך מביטות בי באהבה," היא עונה לי. המילים שלה מעירות את פרפרי הרגש שלי כלפיה בעוצמה.

"שנרד?" שואל פול ומחזיר אותנו למציאות.

"ברוקלין?" הוא פונה אליה.

"בהחלט ברוקלין! אני גאה להיות שייכת לשבט המיוחד הזה," היא עונה לו. ידה האחת אוחזת בשלי ובשניה היא מחבקת אותו.

אנחנו יורדים למטה ופול עוצר אתנו בידו. תנו לי להציג אתכם הוא אומר.

"תרשו לי להציג את מר וגברת ברוקלין," הוא מכריז בהתרגשות.

"אני מתרגשת כל כך," אומרת סול ועיניה מוצפות בדמעות.

"אישה יפה שלי," אני אומר לה ומחזק את אחיזתי בידה.

סול



"אני לא מצטער שלא הזמנתי את סטאר לבוא איתי. אני מרגיש שאני יכול להנות מהרגעים האלה יותר כשאני רק איתכם. את יודעת שאת כמו אחות עבורי," אומר לי פול כאשר אנחנו נגשים לקחת משקאות מהבר.

אני לא רוצה לשתף אותו בחששות שלי לגבי התפקוד של סטאר.

יש בי משהו שחושש מהקשר הזה. ההתנהגות שלה לאחרונה כפויית טובה עבור מה שאני עושה בשבילה ועדיין אני משאירה את זה להחלטתו של פול. אם הוא מרגיש טוב איתה, אני לא מתכוונת לשתף אותו במחשבותיי. אפילו לא את כריס. אני יודעת שאסור לי להרוס להם את הסיכוי לזוגיות טובה.

"אתה רק בראשית הקשר איתה. אני יודעת שדיברתם הרבה, אבל יש דברים שצריכים לעמוד במבחן המציאות.

צריך להכיר אחד את השני כשאתם לא במצב רוח של חיוכים. יש הרבה דברים ללמוד לפני שאתה באמת מרגיש שזאת האחת," אני אומרת לו.

"את מפתיעה אותי. לא כך ראיתי את הקשר ביניכם," הוא עונה לי בהרמת גבה.

"ההתאקלמות של כריס בניו יורק לא הייתה קלה. הוא בא מפוייס אבל הקינאה של אד בו בעבעה למעשה עד לרגע שהוא עזב לקליפורניה. זה לא היה פשוט לכריס, זה שוב עורר בו דברים למרות שהוא למד להתמודד איתם.

אז נכון שהוא לא הוציא את התסכול שלו עליי, אבל הוא בהחלט היה חסר מנוחה. העובדה שהצטרפת אליו למשרד בחוף המערבי הוסיפה לו המון. בניגוד לנסיעה ללונדון, הוא לא הרגיש בודד יותר. בסופו של דבר אתה האדם הכי קרוב אליו מבין האחים."

"אני יכול להזמין את אישה היפה לרקוד איתי?" שואל כריס שחוזר לשולחן אחרי שניגש להודות לחבריו שהגיעו לחגוג איתנו בזמן שהייתי עם פול ליד הבר והתרעננתי עם משקה סודה לימון צונן.

המוסיקה שמתנגנת ברקע היא Historia de un amor

Richard Clayderman Historia De Un Amor (Mexico Con Amor) – YouTube

"זוכרת שזה היה הריקוד הראשון שלנו יחד? כל העיניים היו נשואות אלייך בקינאה כיוון שמעולם לא רקדתי עם מישהי לפני כן במסיבות של החברה פרט לריקוד שלי עם אימי.

כמה רציתי אז לנשק את שפתייך היפות אבל ידעתי שאסור לי. אני מתכוון לממש את הפנטזיה שלי כעת."

הוא מצמיד אותי אליו באמצע הריקוד ומנשק אותי בלהט לעיניי כולם. ברגע הראשון אני מובכת, אבל ניזכרת שהוא בעלי ומותר לנו הכל.

"אני רוצה עוד ריקוד אחד," הוא אומר וניגש לרגע לדי. ג'י.

אני מחייכת. הוא יודעת כמה אני מכורה לנגינה שלו על הפסנתר ולא סתם הוא בוחר את הנעימות שמנגן ריצ'ארד קליידרמן.

Besame Mucho

לריקוד הזה מצטרפים אלינו זוגות נוספים וכך באמצע היום מתחילה לה מסיבת ריקודים גדולה בלי שתכננו.

"את נהנית?" הוא לוחש לי.

"אני מאושרת מכל רגע," אני עונה לה, "אני יודעת שכל מה שקורה היום איננו מקרי, שכל דבר תוכנן בקפידה על ידך. אני לא מאמינה שזה לא חלום."

אחרי דקות ארוכות של ריקוד המוסיקה מתחלפת למוסיקה שקטה וכריס מוביל אותי בין השולחנות. אני מתרגשת לראות את חברינו שהגיעו לחגוג איתנו. "שיהיה לך ברור שגם לקליפורניה אנחנו מתכוונים לבוא," אומר לי ברנדון.

"לא חשבתי אחרת. ברור לך שאני לא יכולה להתחתן בלי טסה, וכל אחד מכם," אני עונה לו, "תתחילו להתכונן. אנחנו נשלח לכם הודעה בקרוב מה התכנית לסוף השבוע המיוחד שלנו. תתכוננו לחגוג לאורך כל סוף השבוע."

כריס מוזג שמפניה לשתי כוסות ומזמין את כולם למלא את הכוסות שלהם. "סול ואני רוצים להודות לכם שבאתם לחגוג איתנו את היום המיוחד הזה. אני מקווה שנהנתם, ומצפה לפגוש אתכם בקרוב."

כריס אוחז ביד. "בואי אישתי היפה. הגיע הזמן שנחגוג את נשואינו רק את ואני," הוא לוחש לי.

אנחנו עולים לחדרנו. רגע אחרי שהדלת נפתחת הוא מניף אותי באוויר ונושא אותי מבעד למפתן הדלת כנהוג. הוא דוחף את הדלת ברגלו ואוסף אותי לחיבוק.

"יש לי משהו לאמר לך כריס," אני אומרת לו בפנים רציניות, "וידוי, הייתי קוראת לזה."

הוא מביט בי בסקרנות. לשמחתי אין הוא חושש ממה שאני עומדת לאמר.

"אני מודה שאף פעם לא הייתי עם גבר נשוי," אני אומרת לו בשיא הרצינות.

כריס פורץ בצחוק ולא יכול להירגע. "רק את ילדה יפה שלי יכולה לאמר משפט כזה."

הוא מרצין לרגע. "לפי מיטב ידעתי, עם כל הניסיון הרב שלי עם נשים, מעולם לא הייתי עם אחת כזאת," הוא מסיים את דבריו ושוב פורץ בצחוק.

"את מאתגרת אותי ואני חייב לראות איך זה לעשות אהבה עם אישה נשואה, בעיקר שעכשיו כבר מותר לי לעשות איתך כל מה שאני רוצה."

אני מעמידה פנים כאילו אני נמלטת ממנו, אבל הוא זריז לא פחות ממני ותופס אותי, נושא אותי לחדר השינה ואני שומעת אותו נאנח.

"מה קרה?" אני שואלת מופתעת.

"את לובשת שמלת כלה ועליי לנהוג בה בעדינות." השכחתי לגמרי את העיצוב המיוחד של השמלה. הוא פותח בעדינות רבה את כפתורי הפנינה המפוזרים לאורכה מאחור.

"אני מבין שזה מבחן סבלנות לבעל בליל כלולותיו. אני מודה על כך שכבר טעמתי אותך, אחרת הייתי משתגע."

הוא מפשיט אותי מהשמלה ומחייך למראה סט הלנז'רי הלבן שאני לובשת. "אני רואה שאת מקיימת את כל הכללים. זה מצחיק שגם אני בחרתי ללבוש בוקסר חדש לכבוד היום הזה."

אני עומדת לפניו עירומה אחרי שגם בגדי התחתונים נושרים על הריצפה. עכשיו תורי להפשיט אותו.

אני מביטה בהנאה על גופו הערום. כמה הוא מטפח אותו, שומר על כושר כשהוא מקפיד מידי יום לרוץ בבוקר בשבילי הכרם.

"מהיום אנחנו לא בודקים מה התאריך שלך בחודש ולא שומרים יותר," הוא קובע.

"מהיום אתה עושה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה," אני מאשרת לו, "רק בוא כבר."

קרני שמש אחרונות מרצדות על הקיר בזמן שכריס משכיב אותי על המיטה, מפסק ברגלו מעט את רגליי ומתחיל במסע הנשיקות שלו מצווארי, דרך העמק בין שדיי לכיוון מטה. "מעניין," הוא אומר בין נשיקה לנשיקה, "שבכל מקום רשום 'של כריס ברוקלין'. את שלי לנצח אישתי האהובה."

בעבר כל פעם שכריס בא אליי תמיד הייתי חסרת סבלנות להרגיש אותו בתוכי. היום אני נהנית מכל רגע ששפתיו נפגשות עם עורי. עבורי העולם עומד מלכת, ואיש לא קיים בו מלבד כריס שמנשק אותי ואני שמוכתמת בנשיקותיו.

"אני כל כך אוהב לראות את החיוך המסויים הזה שעל פנייך. הוא מאיר אותך כל כך והלב שלי מתרגש מאהבה אלייך אישתי היפה," הוא לוחש.

"בוא אלי," אני מבקשת, "אני מתה לנשק אותך."

הוא מרים עיניים בוערות אליי ומתקרב שוב לעבר שפתיי. הנשיקה הסוערת שלו גורמת לגוף שלי לבעור מתשוקה אליו, ועדיין אני זקוקה לה. ככל שאני נענית לו כך הוא מעמיק אותה. הוא משחק איתי מעביר את לשונו לאורך מתאר שפתיי באיטיות מטריפה שגורמת לי לגנוח, ואז חודר עם לשונו לתוך פי וטועם אותו מבפנים.

לבסוף הוא ניתק ממני. "את יודעת מה גיליתי בפיך?" הוא שואל אותי בחיוך.

"מה?" אני מתפלאת.

"את כל מילות האהבה שאת משתוקקת לאמר לי ועוד תאמרי."

?

?

אירלנד מורל השדרנית של תחנת הטלוויזיה MNYC

היא הגיבורה של הסיפור חדר חזרות שפרקיו יתפרסמו במהלך 2022

?