כריס
התנועה הזאת של סגירת הדלת מאחורינו מעוררת בי מייד את התשוקה שלי אליה. אבל אז אני ניזכר.
אני רואה את החשש בעיניה ויודע שעליי להסביר לה מייד. "לא הייתי מוכן לכך שתסכימי להיות איתי הלילה ולא הצטיידתי באמצעי מניעה.
הבטחתי לעצמי שאני אראה לך שאני רוצה את הלב שלך ולא רק את הגוף, אבל המראה הזה של הדלת הניסגרת החזיר אותי לימים האלה שהיינו חוזרים מהעבודה יחד ולא יכולתי להוריד את ידיי ממך עד ששחררנו את התשוקות שלנו."
"אני עם ההבטחה שלך על אצבעי. אתה עומד לשאת אותי לאישה. זה מה שהייתי צריכה כדי להתמסר אלייך בלי הגנות," היא עונה לי.
"אני רוצה להבין אם הבנתי נכון," אני אומר לה, "אסור לי לעשות טעויות איתך."
"הבנת נכון אהוב שלי. אתה כל הזמן מדבר על זה שאתה רוצה כבר להיות אבא. אנחנו עומדים להינשא בקרוב. לפי החישוב שלי הלילה זה לא יכול לקרות, אבל אם יקרה, אז יקרה," היא אומרת ושולחת יד להוריד ממני את הז'קט.
אבל אז היא עוצרת.
"אולי כדאי שנכניס קודם את התיקים שלנו," היא אומרת.
אנחנו יוצאים לרכב לקחת את התיקים וחוזרים פנימה. הפעם אני כבר לא מחכה רגע. אני סוגר את הדלת בדחיפת רגל ושולח ידיי אל שמלתה כדי לעזור לה לפשוט אותה.
"תראי כמה אני מתאפק," אני צוחק, "אני מחכה עד שתהיי לגמרי בלי בגדים."
"תתפשט כבר," היא נוזפת בי בצחוק.
"אני משתדל להתאפק והאישה היפה הזאת מורידה ממני את כל ההגננות," אני נאנח בתאטרליות.
"כמה התגעגעתי לריח שלך, לטעם שלך," אני אומר ומניח את שפתיי על שלה. היא מייד נדלקת ומתחילה לנשוך את שפתי התחתונה.
אני מרגיש איך הגוף שלי נדרך מצד אחד, כל המתח מתרכז באזור חלציי, ומצד שני הגוף כולו נרגע. אנחנו שוב יחד והפעם אני לא אתן לזה להיגמר לעולם.
אני כבר לא עוצר בעצמי ומתנפל על שפתיה בשקיקה. אני רוצה לטעום אותן שוב ושוב, להשלים את השבועות הרבים שלא נישקתי אותה.
אני מרגיש צורך עצום להרוות את הצמאון שלי, את הרעב שלי, את התשוקה שלי אליה, ובכל זאת מתחיל לפזר נשיקות לאורך צווארה, במקומות הניסתרים שהיא אוהבת ויוצא לצייר לבבות קטנים בלשוני על גופה הערום.
היא מנסה לקחת את ידי, לטבול אותה במיציה, להראות לי שהיא מוכנה לקלוט אותי לתוכה, אבל אני לא מאפשר לה.
"אני יודע כמה את מוכנה," אני לוחש לה בקול רווי תשוקה, "אני מרגיש גם על עצמי. הזיקפה שלי קשה ומגששת את הדרך אלייך, אבל אני צריך לצאת במסע לאורכך. אני חייב להחתים את שמי עלייך."
"אבל איש לא נגע בי במקומות שהם שלך," היא אומרת, "תבוא כבר."
אני מישיר מבטי אליה לרגע. המבט שלה מתחנן בפניי שלא אמתין, "אני כל כך מוצפת."
"אין טעם לחכות," אני אומר ספק לה ספק לעצמי וחודר אליה. אני מרגיש שאני מטפס איתה לגבהים שמזמן לא הייתי בהם. כל תנועה שלי לתוכה מעצימה את הרגש שגואה בי, מלבה את התשוקה שלי. אני מתמסר כולי ומאבד איתה שליטה. הגניחות של שנינו ממלאות את החדר. היא נעה מתחתיי, ממלמלת כמה טוב לה, כמה הייתה זקוקה לזה, כמה היה חסר לה המגע הזה שלי בתוכה.
כל מילה שלה מבעירה אותי עוד יותר, אני רוצה לספק אותה ועדיין מרגיש שאני רוצה למשוך את המעשה עוד ועוד.
"היא פוקחת עיניה ומביטה בי, חודרה במבטה עמוק פנימה. "אתה אוהב לזיין אותי," היא אומרת חסרת נשימה.
"אני אוהב לעשות איתך אהבה," אני אומר לה.
היא נושכת שפתייה ועינייה נעצמות בחיוך. הגמירה שלה מגיעה מייד, היא לוכדת אותי ברגליה וגורמת גם לי להתפרק.
אני נשכב לידה ומושך אותה אליי. "היו חסרות לך המילים שלי שאני מת לזיין אותך?"
"ראיתי את הפנים שלך והבנתי שהפעם זה שונה. אתה באמת אוהב אותי," היא עונה לי, "לכן יצאו המילים ממני כפי שיצאו."
"מתי כבר תפנימי? כבר אמרתי לך שכל פעם אני בא אלייך באהבה. הרגש שלי מציף אותי כשאני נמצא בקירבתך ילדה יפה שלי."
"אני רוצה עוד," היא מבקשת.
פול
כבר כמה שבועות אני מדבר עם סטאר ברשת החברתית. אני מרגיש שאני רוצה להכיר אותה יותר. סוף סוף אני בדרך לדייט הראשון שלנו.
העובדה שהייתה פעם מכורה הרתיעה אותי בהתחלה, לכן אני זהיר יותר, אם כי מודה לה שפתחה בפניי את הלב וסיפרה לי את האמת.
אנחנו נפגשים בלובי של אורכידאה סן פרנסיסקו. יכולתי להזמין אותה לסוויטה שלנו, ביחוד שכריס לא חוזר הלילה.
היה לי חשוב להראות לה שאני לא נפגש איתה רק בשביל סקס.
כשאני מגיע היא כבר מחכה לי. "הקדמתי," היא אומרת לי נרגשת, "לא יכולתי לחכות. אני מודה שאני מאד מתרגשת."
אני שואל אותה מה היא רוצה לשתות והיא מזמינה כוס יין אדום. "זה בסדר שאשתה?" היא שואלת קודם לכן.
היא מתיישבת לידי ואני רואה שהיא מתחילה להרגע.
"אני מזהירה אותך שכאשר אני מתרגשת אני מדברת המון. אתה מוזמן להפסיק אותי," היא אומרת לי בחיוך נבוך שמקסים אותי.
"סיפרתי לך על העבר שלי באופן כללי. לא רציתי להסתיר ממך דבר, כיוון שרציתי להמשיך לדבר איתך והיה חשוב לי להיות גלויה ולהשאיר את ההחלטה בידך. אני שמחה שרצית להיפגש איתי.
יש כאלה שמגיעים לרחוב כי הם באו מבתים שבורים. אין לי מילה רעה לאמר על הוריי. נולדתי מרדנית. היה לי צורך לפרוץ מסגרות. הרגשתי כבולה עם כל החופש שנתנו לי הוריי.
כסף היה תמיד בשפע בבית. במקום להודות על כך זה הרתיע אותי. איך זה שיש אנשים שיש להם מיליונים וכאלה מסכנים שאין להם הרבה.
מסכנים, לא כי הם כאלה, אלא כי כך הם נראו בעיניי.
זה מדהים שסול לא נהנתה מהשפע שהיה בידי הורייה ועדיין הייתה מאושרת הרבה יותר ממני וכלל לא מסכנה.
לא הייתי מסוגלת לראות את זה. הייתי שטופת שנאה לעולם.
הילדה הזאת חלקה איתי את הארוחות שלה, את הזמן שלה, הכינה לידי שעורים רק כדי שלא אהיה לבד. את הדירה האמיתית הראשונה שלי היא מימנה.
כל כך הייתי שטופת זעם שלקח לי זמן ללמוד את השעורים שהיא לימדה אותי. היום אני כבר מבינה את מה שאמרה לי ללא מילים. היא המגדלור שלי בסערות הנפש שלי.
אתה יודע שהיא מימנה לי מכספה את כל הסטראט אפ שלי? היא קשרה לי קשרים עם דורי ברמינגהם המעצבת של קתרין לה בלנק במיו מילאן בניו יורק והראתה לי שהשמים הם הגבול."
היא נושכת את שפתייה, ונושמת. "אני מפטפטת יותר מידי?" היא שואלת ומרכינה מעט את עיניה.
"את דווקא מקלה עליי. אין לי צורך לשאול שאלות כי את מספרת הכל.
אל תשכחי שיש לך חלק גדול בהצלחה שלך. סול אמרה שאת אמנית מאד מוכשרת, אחרת לא הייתה יכולה לדחוף אותך כל כך גבוה."
"סול תמיד מחמיאה לי על העיצובים שלי. הילדה הזאת עונדת רק תכשיטים שלי. אני לא גובה עבורם הרבה, אבל סול תמיד איכשהו משלמת לי יותר. היא מתגאה בתכשיטי הכסף שלי למרות שהיא יכולה להרשות לעצמה זהב ויהלומים."
אני מחייך למחשבה שעכשיו היא עונדות את טבעות היהלומים שכריס בחר עבורה. אני נכנס לרשת החברתית ורואה שהפוסט המשותף שלהם עלה.
"תקראי," אני אומר לה ומניח לפניה את הנייד שלי.
כריסטופר ברוקלין עם סול ב.
חג מולד שמח חברים!
אני לא יודע מה איתכם, אני יכול לספר לכם שקבלתי היום
את מתנת חג המולד היפה ביותר בחיי.
אהבת חיי, סול, הסכימה להינשא לי.
מצרף לכם את ההוכחה על אצבעותיה של האישה היפה שלי.
היא נכנסת לרשת החברתית. "תראה," היא אומרת ומראה לי את החשבון של סול.
סול ב
שינתה את סטטוס ל:
מאורסת
עם כריסטופר ברוקלין
היום
סטאר כל כך מתרגשת שהיא מחבקת אותי חזק דקה ארוכה.היא ניתקת ממני, ומחפשת בעינייה לקרוא את תגובתי. אני לא מתאפק ומנשק אותה.
"אני ממש לא כזה שמנשק, בטח לא בספונטניות כזאת. אני מניח שגם את מרגישה שזה היה באוויר בינינו," אני אומר לה ואצבעי מלטפת את לחיה.
היא נושכת שוב את שפתיה בביישנות. "כל מערכות היחסים שלי היו קצרות. לא חשבתי שיש למי שאיתי סיבה להישאר איתי. אתה נותן לי הרגשה אחרת. אני לא יכולה להסביר לך. בכל מקרה אחר היית חוטף סטירה."
"בכל מקרה אחר לא הייתי מנשק אותך," אני עונה לה.
"אני שמחה שדיברנו הרבה לפני שנפגשנו," היא אומרת לי ואני מבין לגמרי למה היא מתכוונת.
"את רעבה?" אני שואל אותה.
"כל כך התרגשתי לקראת הפגישה איתך שאכלתי לפניי. גם זה לא הרגיע אותי אז הגעתי מוקדם."
"את מתוקה," אני אומר לה בחיבה, "יש יתרון בכך שאת מפטפטת. אני לא צריך לנחש מה את מרגישה."
אני מזמין חשבון עבור המשקאות וחותם עליו.
"כריס נשאר עם סול באחוזת קרטייה. את רוצה לעלות איתי לחדר? שלא יהיה לך ספק אני לא מחפש לשכב איתך הלילה, אלא לבלות איתך לילה שקט."
היא מסתכלת עליי נבוכה. "אל תסתכלי עליי כך. אם הבנת מדבריי שאת לא מושכת אותי, את טועה. אני רוצה רק שתדעי שזה לא הדבר היחיד שאני רוצה ממך. אם זה יקרה בכל זאת כמובן שלא אצטער."
היא משלבת את אצבעותיה בשלי. "שנלך?"
קארינה 'סטאר' יורק
אני יודעת שסול מאד אוהבת את פול. "הוא כמו אח גדול בשבילי," היא אמרה לי כשסיפרה לי שהיא הכירה אותו לפני שהכירה את כריס.
"ואף פעם לא היה ביניכם מתח, כלומר את מבינה כזה שגבר ואישה מרגישים?" שאלתי אותה.
"ממש לא. לא מצידו ולא מצידי. הוא מאד תמך בכריס ובי כשגילה שהפכנו לזוג," היא אמרה לי.
רק אחרי השיחות האלה הרשיתי לעצמי להתחיל לדבר איתו בצורה יותר רצינית. זו הסיבה שהחלטתי לאמר לו מייד את האמת על עברי, דבר שאינני נוהגת לעשות. פול הוא בהחלט גבר להתאהב בו.
לקראת הפגישה שלנו כל כך התרגשתי.
עמדתי מול בקבוקי הלק בשלל צבעי הקשת. חלקם נועזים ולוהטים, וחלקם רגועים כמו האוקיינוס בשעותיו השקטות.
לבסוף בחרתי צבע סולידי, אחד שנקרא לבן פנינה.
ערימת הבגדים נערמה על מיטתי, כי לא הצלחתי לבחור מה ללבוש. ואז התחלתי להחזיר כל דבר למקומו כשדמותה של סול עומדת לנגד עיניי וגוערת בי על כמה שאני לא מסודרת.
אם להודות על האמת אין לי בגדים סולידיים, אבל בכל זאת הצלחתי למצוא חולצה שלא חשופה מידי. אני מודה לסול שלימדה אותי להתלבש רגוע יותר לעבודה. יש לה בהחלט השפעה עצומה עליי.
*
אנחנו עולים לסוויטה שלו במלון. גם עכשיו אני מתרגשת. אני יודעת שאמר לי שהוא לא מחפש סקס ללילה ובכל זאת אני חוששת שאאכזב אותו.
הוא מוביל אותי למרפסת המשקיפה על האוקיינוס.
"אני מניח שאת יודעת שחייתי רוב חיי בניו יורק. הוריי גרים סמוך לאוקיינוס, אבל בחרתי לגור במנהטן, העיר התוססת.
אמנם נהר ההדסון נשקף מחלונות המגדלים הגבוהים, אבל אין מה להשוות אותו לאוקיינוס פה.
כשעברתי לכאן בעקבות כריס לא חשבתי שכל כך אתאהב במקום הזה, בשקט הזה כשאתה נמצא סמוך לאוקיינוס.
כריס ואני יושבים על המרפסת הזאת שעות וצופים בו, מקשיבים לרחש הגלים. כל יום זה מראה אחר."
רוח קרה עולה מין המים ומרעידה אותי. "עכשיו אני מפטפט יותר מידי ," הוא אומר ומחבק אותי, " קר לך, בואי נכנס פנימה."
"רוצה לראות סרט?" הוא מציע ומפעיל את הטלוויזיה.
"חג המולד היום ויש רק סרטי אהבה, כאלה שבנות אוהבות," אני צוחקת.
"ואת? גם את אוהבת?" הוא מרים גבה מולי בשאלה. כמה שהוא יפה אני מתעלפת רק מלהתסתכל עליו.
"אני מודה שאני אוהבת סרטים כאלה, בעיקר כי יש להם סוף טוב," אני מתביישת להודות שזה באמת מהסוג שאני אוהבת.
"אם כך תבחרי איזה מהם את רוצה לראות. יש מהם בשפע היום," הוא עונה לי ברצינות.
"אתה תשב לראות איתי סרט בנות?" אני מופתעת.
"כשאתה מחזר אחרי אישה אתה צריך לפעמים לעשות גם את זה. שלא תהפכי את זה לעניין קבוע, אבל במנות מדודות אני אחזיק מעמד," הוא עונה.
"אז אתה מחזר אחריי," אני חוזרת על דבריו ומחניקה חיוך.
"זה מאד יעציב אותי לדעת שלא הרגשת את זה," הוא עונה לי בטון רציני כביכול.
"לכן אני כל כך מתרגשת. זה פשוט נעים לי לאמר זאת. אני עדיין מתקשה להאמין שגבר כמוך מתעניין בי. ועוד כשאתה יודע על העבר שלי."
"דיברנו הרבה, ואני מאמין שאת השתנית. אמרתי לסול שאני עומד להיפגש איתך. לו הייתה חושבת שאני טועה הייתה אומרת לי," הוא אומר לי והלב שלי משתולל משמחה.
אני מורידה את כל המגננות שבניתי סביבי כל החיים, מניחה את ראשי על כתפו ומחבקת אותו בידי.
הוא מחבק אותי, מצמיד אותי אליו נותן לי להרגיש הכי נעים בעולם.
"יודע מה, תבחר אתה סרט," אני אומרת לו.
"בטוחה? כי אני רואה סרטים של בנים," הוא צוחק.
"אני אגלה לך סוד. יש לי שני אחים בוגרים. כל ילדותי ראיתי רק סרטי בנים." אני שמה לב שאני מדברת על המשפחה שלי. מתי פעם אחרונה חשבתי עליהם? "אני לא בקשר עם המשפחה שלי. פתאום זה חסר לי."
"אני יכול לשאול למה?" הוא שואל ואני מרגישה שהוא מתנהל מולי בזהירות.
"יש בך משהו שגורם לי לרצות להראות לך הכל. אני לא רוצה יותר להסתתר. אני יודעת שעשיתי דברים איומים, שבגדתי במשפחה שלי, או יותר נכון איכזבי אותם. הוריי נתנו לי הכל ולא ידעתי להעריך כלום. אולי באמת הגיע הזמן שאצור איתם קשר. סול כל הזמן מדברת איתי על זה. היא אומרת שמשפחה זה המקום הכי חשוב בחיים, למרות שהוא לא תמיד הכי מושלם."
פול
אני מקשיב למילים שלה. מרגש אותי שהיא נפתחת בפניי, מעזה לגעת בפינות החשוכות שלה ויודעת שאני כאן בשבילה.
המחשבות שלי נודדות למילים של סול. אני כל כך מאושר מכך שהיא נענתה להצעת הנישואים של כריס. הם היו עבורי מהרגע הראשון זיווג משמים. המילים של סול על חשיבות המשפחה, כשאני יודע כעת את סיפור החיים העצוב שלה, רק מחזק בעיניי את העובדה שהיא וכריס יקימו יחד בית לתפארת.
השאלה שלי כעת היא האם גם אני אמצא זוגיות מושלמת כזאת. האם מצאתי אותה בסטאר?
