הוא אוהב את ימי השישי,
כשהוא חוזר מוקדם מעבודתו,
אליה הוא יוצא לפני עלות השחר,
('מעיר התרנגולות' אני קוראת לו,
ככה מוקדם הוא קם.)
ונכנס למטבח להתכונן לשבת.
זה לא שהיא לא מבשלת,
רק שאיכשהו זה התחיל מיום אחד
והפך לקבוע.
?
אלה השעות שהריחות של שבת
מציפים את המטבח מתוך הסירים,
ומקרבים אותו לאביו שמרחף בעולמות עליונים.
זה לא פשוט להתייתם כשאתה
בקושי בן שלושים.
?
"חיים שלמים אני עובר בלעדיו,"
הוא אמר לי,
"חיים שלמים של געגוע."
וככל שעוברות השנים
הגעגוע והחסרון רק מתגברים.
?
האוכל שהוא מבשל הוא הכי "מבית אימא."
אוכל פשוט שמעורר טעמים של פעם,
זכרונות ילדות.
הוא שולח לי תמונות וכותב מיד
"מריחה?"
אני עונה לו שזה מריח נפלא
ומבקשת שיאכל מנה אחת בשבילי.
?
למרות שהוא כבר לא מאמין
מאז שאביו הלך ממנו,
הוא מקדש על היין,
לוגם ממנו עוד כדי לערפל את חושיו.
איש מבאי הבית לא יודע
את מה שהוא מספר לי
על השבת.
על כך שהוא סופר את שעותיה,
ומחכה כבר שתצא.
?
?
העולם מתחלק לשניים:
כאלה שמחכים לשבת,
וכאלה שמחכים
שהיא כבר תיגמר…
?
?
?
שתהיה שבת טובה,
שבת מנוחה,
לגוף ולנפש.
בר?
#כותבת_אותי
#בלוג_אישי
#בר_אבידן
#מאמינה_באהבה
gentlemanuniverse.tumblr.com