כבר הרבה זמן אני מחפשת
לנסח במילים
את מה שאני מרגישה
כשאני קוראת מילים מבקרות
על אופן כתיבתה של סופרת זאת
או אחרת (לא עליי).
על האופן בו היא כותבת
על אהבה בכלל
ומעשה האהבה. בפרט.
את המילים הבאות כתבתי
בעקבות דיון במערכת
על מילים שכתבתי.
??
אהבה….
כל אחד חווה אותה אחרת.
כל אחד מרגיש אותה אחרת.
כל אחד מגדיר אותה אחרת.
כל אחד אוהב אחרת.
יש אוהבים עם כל הלב,
ברוחב לב.
ויש ממעטים לתת מעצמם,
וממעטים להרגיש.
זה לא משהו שמלמדים
בית ספר,
או בבית
או בכלל.
אותה דבר עם מעשה האהבה.
יש מי שיקרא לו
(ומפאת כבודו של הוול שלי אכתוב רק)
ז**ן,
ויש שיכנו זאת מעשה אהבה.
יש שבוערים בתוכו התשוקה,
יש שמרגישים חובה לעשות המעשה
מאלף ואחת סיבות.
זאת מהסיבה הפשוטה,
שישנם אנשים מיניים יותר,
ומיניים פחות.
יש ששותפים פעילים
ויש מי שעורך רשימות
תוך כדי.
יש שמביעים בקול ובצלילים
את מה שהם מרגישים
ויש שמעבירים זאת בשתיקה.
יש אין ספור הגדרות
למעשה הזה
של האהבה
על כל סוגיה
ורבדיה.
ואני,
אני יכולה לכתוב
רק מהמקום שאני מכירה.
……..