פעם כשדיברנו
על המילים שלי,
על המילים שלו,
הוא צחק כשראה
מה כותבים לי.
"מנתחים אותך
כאילו את ביאליק,"
אמר.
הוא ידע
מאיפה נולדות
המילים.
הוא אמר לי אז
שהכתיבה שלנו
נובעת מבריחה,
ואני אמרתי לו
שממש לא,
שכתיבה זה צורך.
בימים אלה
הבנתי אותו.
הבנתי כמה מנחמת
הכתיבה,
כמה היא עוזרת
לשפיות.
לא כתיבה משתפכת,
של חשיפת הלב,
אלא סיפורים מעולם הדימיון,
שכמה שהם נרקמים
מעולם לא קיים,
יש בהם הרבה
ממציאותי.
בר?
#שומר_הזאבים
reddit.com