❤️
שתיקה נעימה פרק 6 – חגיגה בכפר
בפרק 5 -שטפון סופר שניקולס, כפר מגוריה של קיית הוצף זמן קצר לפני חגיגות הסתיו, מה שגרם לביטולן. בני המשפחה מעבירים את הימים הארוכים יחד בחדר המשפחה סביב האח.
קייתי מנצלת את הזמן לשמוע את סיפוריה של סבתה על המשפחה. בפרק ניתן הסבר מדוע בחרתי להעניק לסיפור את שמו "שתיקה נעימה"
*
"את מבינה קיית," אמרה לי סבתא ביום שסיפרה לי את תולדות המשפחה, "אישה עם השנים נעשית דומה לבעלה. הייתה בינינו שתיקה נעימה. יכולתי לשבת לידו שעות ולא לדבר, והרגשתי מוגנת ושמחה. הרגשתי שהוא הבית שלי, שהגורל בחר עבורי נכון. כך יהיה יום אחד גם לך. דימיטרי יהפוך לזיכרון רחוק. הרי אי אפשר למחוק את העבר, רק לשלוח אותו למחוזות השכחה. יום אחד תפגשי גבר ואת תדעי שהוא הגורל שלך. לא יהיה לך ספק בו ובאהבה שלו כלפייך. האחד שתשבי לידו וגם אם לא תאמר מילה ביניכם את תרגישי בנוח. אני יודעת שעוד לא הרגשת את זה. אני יודעת שיגיע היום. הוא בדרך אלייך כבר."
*
קיית מספר לה שפגשה אותו אבל יש לו חברה..
❤️
סיפור מהעבר
ארבעה רחובות משם פורסם ב- 6.7.2018
❤️
מילותיי
הסיפור "שתיקה נעימה" ממשיך להיכתב. כל פעם שאני חושבת שהגעתי לפרק הסיום הוא מסרב להסתיים. למרות שזמני קצר, לשמחתי תוכנת הכתיבה שלי מותקנת בכל המכשירים שלי: המחשב, הטבלט והטלפון הנייד. כך אני מוצאת את עצמי כותבת במקומות לא שיגרתיים, לעיתים בזמן נסיעה. השכונה בה אני גרה הייתה בעבר חווה חקלאית. אינני צריכה להתרחק הרבה כדי למצוא חוות חקלאיות עם שדות אין סופיים ומשק בעלי חיים. לא פעם קרה שאני כותבת על חוות הגבעות הירוקות כאשר ברקע זה מה שמתגלה מול עיניי. ברגעים כאלה אני מניחה לסיפור ושוקעת לתוכו בדימיוני.
❤️
מאחלת שתהיה שבת מלאה בטוב
שבת רגועה
שבת של אהבה
בר אבידן
מאמינה באהבה
❤️❤️❤️❤️