חודש: נובמבר 2019

אני תוהה אם המילים על אהבה באות ממקום של רעב, או דווקא מלב מלא עד גדותיו. מילים של אחרים כמובן. כי את שירו של הלב שלי אני יודעת.

*היא* היא הרגישה שאם לא תעזוב את המשרד ברגע זה ממש, יקרה אסון. כלומר לה באופן אישי. שכן איש לא ידע מה עובר עליה. היא היתה זקוקה בדחיפות לנשום אויר צח למרות שבחוץ כבר היה ממש קר. היא חטפה את מעילה מעל הקולב בכניסה למשרד. "אני יוצאת לשאוף אויר," מלמלה למזכירה שלה, ומיהרה ללכת לכיוון…

ניסיונך האישי הוא הטוב שבמורים. אומרים שצריך להסתכל תמיד קדימה. ואני אומרת שלעיתים דווקא טוב להסתכל לאחור. לראות מה שעברנו, ולשאוב כוחות מהידיעה שעל הכל התגברנו. להבין שיהיה טוב.

*הוא* כשנולד קראו לו אהרון. כך ביקש אביו מאימו כדי להנציח את סבו שניספה בשואה. היא אמנם רשמה אותו בשם כפי שביקש, אבל קראה לו רונן, ואחריה קראו לו כך כולם. כאשר ישב בלילה ההוא שהייתה בו סופת ברקים ורעמים הוא החליט לפתוח לו פרופיל אחר ברשת החברתית. הוא חשב ארוכות איך יקרא לעצמו ולבסוף…

היא הייתה מאד נרגשת. ארבעה ימים ולילות ארוכים מידי הייתה בנסיעה עסקית. היא כל כך התגעגעה אליו שאפילו לא ירדה לחדר האוכל, למרות שהיא מאד אוהבת את הארוחות המפנקות של בית המלון. זה שבו היא נוהגת לשהות כאשר היא נוסעת לתצוגות האופנה. היא לא יכלה לחכות לראות אותו. היא אפילו לא שאלה אותו אם יבוא…