הסיפורים שנרקמים לי באים מעולם הדימיון, אך שזור בהם לא מעט ממני,
ומהשקפת עולמי.
לא פעם נשאלתי מדוע אני יוצרת דמות שהיא כל כך חסרת לב. לרוב, אגב,
זו אישה.
לי זה ברור מאיפה זה נובע. ולא, זו לא האימא הפרטית שלי שאהבה אותי מאד,
שלימדה אותי מה זו אהבה. אבל אני בהחלט יכולה להצביע על הנשים שהיכרתי
שהיו ההשראה שלי ליצירת דמות כזו.
אימא הרי אמורה להיות אוהבת ומכילה. לצערי לא כולם זוכים לכך. העדר אהבה
כזו יכול ללוות אדם עד יומו האחרון.
אימא כזו היא סבתא של אליזבת ספנסר. הדרך היחידה של אליזבת לשרוד
את הביקורים עם אימה אצל סבתה בלונדון, היא להפוך לידה לנסיכת קרח.
ב.א.
מאמינה באהבה