שוזרת החרוזים (פרק ד’)

סיימון (סאם) ברמינגהם אני יודע שאני חייב להתעשת מיד. אני נעמד לידה בזרועות משולבות בעמידה שמשדרת אדישות בזמן שהלהבות בתוכי מבעירות את כולי. אני מביט מרוכז בתנועות ידיה. “את רצינית? את מנקה את הכתם עם סבון כלים?” “תחשוב רגע בהיגיון,” היא אומרת לי, “עם מה מנקים את כתמי האוכל מהצלחת? אז ככה בדיוק מנקים גם … המשך לקרוא שוזרת החרוזים (פרק ד’)